מהר"ף פו

לפרוש משעת שקיעת החמה לכול הפחות משום דמאז מתחיל בין השמשות ולא חילק כלל ע"כ ואני חפשתי בדברי הרי"ף ז"ל ולא נמצא בדבריו דבר מזה ואם תמצא לומר שישנו כבר נתבאר דסתם שקיעת החמה דקאמרי הרי"ף והר"מ במז"ל היא סוף השקיעה: כתב מר וז"ל ותמיה אני ממעכ"ת שלא הזכיר בקונטריסו מדברי הרלנ"ח כלום שמדבריו יש ליישב הרבה מתמיהותיו שתמה על דברי הגאונים ע"כ: אחר המחילה אין גם אחת מתמיהותי מתיישבת בדברי הרלנ"ח וכל תמיהותי עומדות כנגד דבריו לחומות ברזל ושתי תמיהות גדולות אני תמיה בדבריו האחת כתב שמצא בפירוש המשנה להרמב"ם שבלשון ערבי נסחא אחרת והיא זו דע כי אחר ביאת השמש עד שיראו שלשה כוכבים בינוניים בגדול ובאורה הוא זמן בין השמשות וכתב הרלנ"ח ז"ל לקיים את שתיהם כאשר יראה מר בדבריו וזו תמיהא גדולה כידוע לכל יודע ספר ופשוט הוא ואיני יכול להאריך. עוד תמיהא אחרת שכתב שיש ימים שהכוכבים נראין קודם שקיע' החמה ויש ימים שנראין עם שקיעת החמה שניהם כאחד ויש ימים לאחר שקיעת החמה וזה דבר דלא אפשר כמו שכתבנו ועוד פשוט בסוף פרק במה מדליקין שזמן בין השמשות שוה לכל הימים שלשה רבעי מיל שהוא מהלך אלף ות"ק אמה ואיני יכול להאריך: תמה מר על בעל ספר גבורות ה' וכתב מר ז"ל ובאמת שדברים אלו אסור לשמען וחלילה לאשר בשם ישראל יכונה לעזוב מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים כ"ש לגדולי ישראל שיעזבו קבלת נביאהם וכו' אל יהי בעיני מר הרב הזה קל שהוא היה גדול בדורו גדול בתלמוד וגדול בדברי הזוהר וגדול בתכונה והוא היה אומר ספרי הרמב"ם הם נפשו ורוחו אלא שהרב דבר בחידושי חכמת התכונה שחדשו התוכנים האחרונים ע"י כלים שעשו שהתוכנים הראשונים היו מביטים בגלגלים ובמזלות לפי ראות עיניהם והתוכנים האחרונים עשו להם מראות שמביטים בהם בגלגלים ובמזלות וע"י המראות השיגו לראות מה שלא היו רואים הראשונים עד שהשיגו שמה שהראשונים אומרים שהמזל אין לו תנועה כלל האחרוני' השיגו וראו שהמזלות יש להם תנועה בפני עצמן מלבד תנועת הגלגל שהמזלות יש להם גלגלים קטנים שקבועי' בגלגל הגדול וע"י אותם גלגלים קטנים הם מתנועעי' תנועה אחרת מלבד תנועת הגלגל הגדול וכתב ובזה פסלו התוכנים האחרונים את דברי התוכנים הראשוני': ועל זה אמר שכיון שחכמי ישראל היו מקובלי' מנביאיה' אע"ג דמסיבת הגלות נשתכחה קבלתם וחזרו ללכת אחר העיון הא מיהא אותו מעט זכרון שנשאר בדעתם אין להם להניחו. מזה ידין מר זכות וגם הרמב"ם ז"ל אעפ"י שכתב שחכמי א"ה נצחו חכמי ישראל כמו שכתב בסוף פ"ח מח"ב מהמורה וז"ל וזה אמת כי העניינים העיוניים אמנם דבר בהם כל מי שדבר כפי שהביא אליו העיון ולזה יאמן מה שהתאמת מופתו עכ"ל זהו היה אחר שנשתכחה החכמה מחכמינו וכמו שכתב בריש פע"א מח"א וז"ל דע כי החכמות הרבות אשר היו באומתנו באמתת אלו העניינים אבדו באורך הזמן ובשלוט עלינו האומות הסכלות וכו' עיין שם הרי ברור בדברי הרמב"ם שמחמת שנשתכחה אמיתת החכמה הזאת מבני עמנו וחזרו לעיונים משום הכי נצחו חכמי א"ה חכמי ישראל ולע"ד נראה ברור שהיתה החכמה הזאת מקובלת ביד חכמי ישראל דור אחר דור ממשה רבינו בכלל התורה. דתנן בריש פ"ב דחגיגה ולא במעשה בראשית בשנים ובגמ' מה"מ דת"ר כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית ת"ל ראשונים אשר היו לפנים יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור ת"ל ולמקצה השמים ועד קצה השמים מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור הא למדנו שהתורה צותה או נתנה רשות לשאול ולדרוש במעשה בראשית מקצה השמים ועד קצה השמים דהיינו בענייני כל הגלגלים. ומדנתנה התורה רשות או צותה לשאול ולדרוש במעשה בראשית ודאי דיש משיב בקי להשיב ומנין נמצא בקי בענין להשיב אלא ודאי כי היכי דחכמות התורה קבלם משה רבינו מאת אלהינו ולמדם את בני ישראל הכי נמי חכמת מעשה בראשית קבלה משה מן השמי' ולמדה אל בני ישראל ומקובלת היא ביד בני ישראל דור אחר דור ולפיכך אמרה תורה שאל נא וגו': כתב מר ומה גם דגדול כח המנהג ואין בידינו לחלק על המנהג כיון שיש להם על מה שיסמוכו ועינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש להא דר"ת שבמוצאי שבת בכדי שהות שנים שלשה מילין מדליקין את הנר בבתי כנסיות ומעולם לא מיחו בהם חכמי הדורות משמע דס"ל שסברת הגאוני' עיקר ואפילו דתימא שעדין מחלוקת שקולה היא אי כר"ת אי כגאונים אין בידינו לבטל המנהג צא ולמד דבפרק רבי אליעזר ת"ר במקומו של ר' אליעזר וכו' תו בפרק מקום שנהגו כי אתא רבה ב"ב חנה וכו' ובפ"ק דחולין כי סליק רבי זירא אכל מגרומתא וכו' אשר על כל אלה אין בידינו לבטל את ישראל ממנהגם כיון שיש להם על מה שיסמוכו וגלילות אלו אתריה דהרמב"ם ודהרמא"ש הוא והמסלסל בזה ורוצה להחמי' על עצמו תבא עליו ברכת טוב: גם אנכי ידעתי ואני אומר שאין יכולת בידינו לבטל דבר דדשו בו העם ולא מטעמיה דמר שכתב דיש להם על מה שיסמוכו ואני אומר דאין להם על מה שיסמוכו דהא כבר נתברר שהגאונים ס"ל כר"ת ולא עוד אלא דרבינו האיי גאון בעצמו דמדבריו נעזר מוהר"מ אלאשקר ז"ל מצינו שכתב כר"ת וגם הרי"ף והרמב"ם ז"ל כבר נתבאר דסבירא להו כר"ת וכל הפוסקים אין גם אחד דלא ס"ל כר"ת אלא מהר"מ אלאשקר וממקום שנעזר לבטל דעת ר"ת עזרנו השם ב"ה וממנו קיימנו דעת ר"ת ומ"ש מר דמהר"ם אלאשקר מארי דאתרא אדרבא מה שידענו ונתפרסם לנו הוא דהרדבא"ז ז"ל הוא המפורסם במארי דאתר'