מהר"י מינץ סב

הרוכלי' ריש כלה וריש גולה האשל הגדול מהר"ר אליקים סג"ל יצ"ו והוציא כאור משפטו כאשר נמוקו עמו. וראיותיו מוכיחין עליו כאלו יצאו מפי הגבורה ע"כ המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכינה אף אני אמרתי להביא ראיה להתיר לא כמהרהר אחרי הרב הגדול יצ"ו ולא כמחזיק דבריו כי אינו צריך ועוד כי ראיותיו דידיה אלימי מראיות דידי. אבל באתי לטול שכר שיבא מכשורא דמצוה ליתן טעם ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי' וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. ואם היה ח"ו נדנוד עבירה חלילה וחס להם לשתוק ולא ימחו וכ"ש וק"ו באיסור לאו אלא ודאי היה להם ראיה וסמך שהיתר גמור הוא ואין בלבוש זו הרהור עבירה לאפוקי מלבו של פלגאה וצדוקי ומוחרם גרשם בונה פאצ"ו המדבר והמהרהר אחר מטתן של גדולים וחסידי עולם זצ"ל, ונ"ל ראיה לדבריהם מההיא ברייתא דמייתי במסכת ע"ז בפרק אין מעמידי' אמתני' ואין מסתפרים כו'. תנו רבנן ישראל המסתפר מן הגוי רואה במראה ואינו חושש כו' ומפרשי' שם התוספות וז"ל המסתפר מן הגוי רואה במראה תניא בתוספתא ובירושלמי דפרקין ישראל המסתפר מגוי רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה פי' לפי שאינם חשודין על שפיכות דמים התירו לבית ר"ג שהיו רואים במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה. ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתקונין אתתא והא דתנן בפרק שואל אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת משום שאדם עשוי להסיר בה נימין המדולדלו' משמע דוקא בשבת אבל בחול שרי התם באשה מיירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי כו' עד ומיהו אינו אסור כי אם להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות יודע עכ"ל. ובתוספות אחרים מצאתי וז"ל והא דקאמרי' פרק שואל אין רואין במראה בשבת ובשל מתכת דחיישינן שמא יסיר נימין המדולדלי' משמע דבחול שרי התם מוקי לי' בירושלמי באשה אבל באיש אפילו בחול אסור ומסיק של בית רבי התירו לראות במראה מפני שהם זקוקין למלכות משמע דלאחריני אסור. וכן משמע בתוס' מה"ר שמואל בשם רבינו משה שמי שמספר עצמו מותר לראות במראה שלא יחבל עצמו כי היכי דשרי כשמסתפר מן הגוי משום סכנה שאינו אסור לראות רק לשם נוי ולקשוט דומיא דאשה עכ"ל. ובתוספ' אחרים מצאתי בסוף דבור ישראל המסתפר מן הגוי וז"ל התירו לבית רבי שיהיו רואין במראה כו' ומ"מ דברים אלו אינם אסורין אלא משום לא ילבש גבר שמלת אשה הילכך כל מקום שנהגו האנשים כנשים אין כאן משום שמלת אשה כך נ"ל לדעת הגאוני' שהתירו להסיר שער בית השחי ובית הערוה במקום שנהגו האנשים להעבירו וק' מדאמרי' התם ההוא דאחייב נגודא קמי' דרבי אמי אגלי' בית השחי דידיה חזיא רבי אמי דלא מגלח אמר ליה שבקוהו דין מחבריא הוא אלמא כולהו מגלחי בר מחבריא ואפילו הכי אסור דהא חבריא לא מגלחי ואפשר דבמקום דכולהו מגלחי כאן דדרכייהו דנשי בהכי חבריא נמנעים ואין עושין כו' וכן בראיית מראה עכ"ל התוספות. אלמא להני תו' באתרא דנהגי אנשים ונשים בשוה לית ביה משום לא ילבש וגו' ובפרט מאן דליתיה מן חבריא וסברא לומר דמשום שמחת פורים כ"ע שוים לקולא. ומדתלי התוספות האחרים בבוחן לבות יודע וגם כתבו דאינו אסור אלא להתנאות כתוס' לעיל וגם