מהר"ש חלק ב קכב

ומברכין על וודאי דרבנן אבל במגילה דלא עשו חז"ל חיוב על הס' א"כ חשיב רק ס' ואין מברכין על הס' עיי"ש: ובאמת עפ"ז י"ל קושיות התוס' מגילה ד"ד דא"נ דנשים מוציאות אנשים א"כ אמאי טומטום אינו מוציא במקרא מגילה. והנלע"ד דהנה ידוע דברי הרמב"ם ז"ל דפסק דחצי עבד פטור מפסח וכ' הכ"מ בשם הר"א בי הרמב"ם דאדרבה למ"א כיון דכופין לשחרר לא הוצרכו לעשות תקנה שיהי' חייב בפסח אבל למשנה ראשונה עשו תקנה א"כ הכ"נ בנשים כיון דבאמת אי לאו טעמא שהי' באותו נס הי' פטורין א"כ הטילו חז"ל עלה חיוב משום שהי' באותו נס ונהי דטעם זה הוי רק דרבנן כמ"ש התוס' שם דמש"ה צריך קרא לחייב נשים במצה וא"כ נשים הוי תרי דרבנן מ"מ נימא דתרי דרבנן מוציא לחד דרבנן אבל בטומטום דפשיטא דחייב עכ"פ מ"ס שמא זכר הוא א"כ לא הוצרכו חז"ל להטיל עליו חיוב וודאי א"כ שוב ס' חיוב אינו מוציא לוודאי חיוב וז"ב בס"ד

נחזור להנ"ל דבשלמא בבעלת כתם דחז"ל הטילו עלה איסור לשמש עם בעלה בלי טבילה א"כ שייך וצונו מלא תסור אבל הכא לא מבעיא א"נ דהגט בטל מכח וודאי נהי שחז"ל החמירו שלא להנשא לכהן דמצינו בש"ס תמורה ד"ד שאני כהנים דריבה בהן מצות יתירות א"כ הי' מקים לומר דבעלה מותר להחזירה בלי קידושין כלל דהא לרוב הפוסקים ליכא בביאת פנויה רק איסור דרבנן ובפרט במיוחדת לאדם אחד בוודאי ליכא רק איד"ר וא"כ לענין איד"ר סמכינן אהא דלא הועיל הגט כלל ואף לפי"מ שהוכחתי דיש בזה ס' פלוגתא וא"כ כ י"ל דהוי ס' מגורשת ד"ת ואם תקבל קידושין מאחר תהי' צריכה גט מהשני מה"ת מחמת ס' ול"ש לומר דהוי נגד ח"פ דהא כיון דממ"נ מקודשת לאחד שוב ל"ש ח"פ כמ"ש בתוס' קידושין דע"ט וא"כ י"ל דבעלה הראשון אסיר לדור עמה בלי קידושין שנית דנהי דלענין לישב עמה בלי קידושין הוי רק איד"ר וי"ל סד"ר לקולא ואף דלענין קידושין מאחר נחמיר מטעם ס' ד"ת אפ"ה לענין הבעל לישב בלי קידושין דהוי סדר יש להקל וכמ"ש הפר"ח דב"ם ביצת נבילה מקילין אף , לענין התרנגולת הוי ס' ד"ת מ"מ בתרי גופי מקילין בדרבנן אך באמת גם בסד"ר היכי דאפשר לתקן בנקל מחמירין כנודע ובפרט דהכא יהי' איסור תמידי לישב עמה בלי קידושין בזה י"ל דיש להחמיר גם בסד"ר וכמ"ש בתוס' כתובות דכ"ח ע"ב דבטומאת בית הפרס כיון שהוא איסור תמידי לא אמרי' ס' ברה"ר טהור וע' ת תוס' עירובין דל"ו דבדרבנן לא אמרי' זילי טבילי ושיטת הרמב"ם דגם בס' שאובין אסורה לטבול לכתחילה

עכ"פ הדבר פשוט שצריך לקדשה שנית ומהנכון לעשות חופה ג"כ רק בלי ברכות הגם דהב"ש בסי' ס"א ובסי' ס"ד הביא ש שיטת כמ"פ דברכות מעכבות בנישואין אפ"ה הביא שם דבקידושי טעות א"צ לברך שנית ובפרט שהכא הוכחתי דלרוב הפוסקים הגט בטל לגמרי וא"כ מותר לישב עמה אף בלי קידושין ונהי שהוכחתי דמ"ס יש לקדשה אבל עכ"פ ל"ח וודאי קידושי דרבנן דבשלמא נישואי חרש דהוי וודאי קידושי דרבנן שייך וצונו אבל הכא דהוי רק קידושי ס' שמא הגט בטל וא"כ אין קידושין תופסין בא"א רק דמ"ס צריך לקדשה א"כ על ס' אין לברך וז"ב בס"ד

ובאמת בעיקר הדבר ע' בהרמב"ם פ"י מגירושין הלכה ג' ובש"ע אה"ע סי' ק"נ ס"ק ד' דבס' גירושין א"צ לחדש הנישואין ולברך ז' ברכות ועיי"ש בב"ש דגם בגט פסול דרבנן אפ"ה א"צ לברך ז' ברכות והסברא י"ל דדרבנן מהני לדרבנן דנהי דבגט פסול אם ניסת ל"ת יתפסו בה קידושי אחר מ"מ מהני לענין ז' ברכות דא"צ א"כ אף א"נ דהכא ל"ח שינוי גמור כיון שאין שינוי בגוף השם וקי"ל ע"מ כרתי ול"צ שיהי' מוכח מתוכו וליכא רק חשש לעז ואינו רק פסול דרבנן מ"מ גם בגט פסול דרבנן מותר להחזירה בני ז' ברכות מכ"ש הכא די"ל דחשיב שינוי ממש והי' ס' ד"ת פשיטא דא"צ לברך ז' ברכות כנלע"ד בס"ד לדינא

בעה"ח ועש"ק ויקרא תרס"ז ראדמישלא והננידו"ש סימן כח להרב הגדול הרו"ב וכו' כש"ת מו"ה צבי הירש נ"י אבד"ק זאטיר יע"א: בדבר שאלתו בחרש שנשא פקחית מה לעשות עם ברכת אירוסין דהא כ' הרמב"ם דעיקר הברכה חל על החתן ונהי דהמנהג דאחר מברך מ"מ הוא להוציא החתן וכיון דהחתן אינו שומע א"י לברך אך נסתפק כיון דנושא פקחית אולי חל הברכה גם על האשה והיא יוצאת בברכתו וכת"ה הביא דברי הנוב"י מה"ת סי' א' ודברי ה"ג רעק"א והביא מ"ש המפורשים לענין קידושי קטן למ"ד מצוה דיכול לברך וכ' המהרמ"ט אחרי דעדיין לא בא לכלל מצוות אין לברך ואפ"ה בקטן לגדולה שפיר דמי לברך משום חיוב דידה וכ' עוד די"ל דחרש כיון דתיקנו לו רבנן נישואין א"כ מברך אתקנתא דרבנן

הנה באמת אי לאו מטעם הרמב"ם שפיר הי' מקום לחלק כסברת כת"ה דדוקא בקטן דאינו בר נישואין אף מדרבנן לכך אין לברך דא ף שיש קצת מצוה בנישואין שלו כמ"ש הב"ח הובא בב"ש סי' א' מ"מ טל קצת מצוה אין לברך אבל בחרש דיש עכ"פ חלות נישואי מדרבנן א"כ מברך עליו כמו על כל חיוב דרבנן ובאמת יש להעיר לפמ"ש בתוס' ר"ה דל"ג דר"ת מתיר לנשים