מהר"ש חלק א רעט

שום פני' והי' הצנע לכת מאוד ולא רצה להתנהג בשררות אף שכמעט כל הק' שלפנינו העידו על גודל צדקתו ושהי' ראוי להיות מנהיג הדור אך הוא קיים בנפשו הצנע לכת וכל מי שהכירו וראה עבודתו בקדושה כמעט בהתפשטות הגשמיות והשתמש הרבה רק בהכנת המאור הגדול ומקוים בו הקרא ואברהם זקן בא בימים היינו שבא רק בבחי' השתמשות המאור הגדול המיוחד לממשלת היום ובודאי בשעת הסתלקותו נתגלה אור גדול ולכאורה צריכים להבין מה זה הבכי' על הסתלקות צדיק הא אדרבה אז הוא עיקר תענוג של הצדיק שזכה להתפשט מגשמיות ולהנות מזיו השכינה וידוע שמכל מצוה שעושה הצדיק בימי חיי' נתהווה מזה לבוש דק ורוחני שמתעטף בו אחר הסתלקותו והוא הנקרא חלוקא דרבנן והוא רק כמו שפושט בגדי חול ולובש בגדי שבת ועיין בעקדה פ' ברכה שביאר בזה מאמר שהע"ה ישוב עפר אל הארץ כשהי' והרוח תשוב אל ה' היינו שהכונה שעיקר עבודת האדם כל ימי חייו להגביר הצורה על החומר שאחר הסתלקותו לא ישאר כלל מהצורה כרוך בחומר ובקבר יהי' רק עפר וביארתי בזה הפי' בש"ס בברכות דקאמר על האי שופרא דבלי בארעא קא בכינא היינו אם א"א להיות פירוד גמור ונשאר חלק מהצורה כרוך בחומר וזה נקרא שופרא דבלי בארעא שפרא נקרא חלק הצורה ע"ז צריך לבכות א"כ לכאורה על הסתלקות הצדיק אין לבכות הא אדרבה שהע"ה אמר עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון היינו שהוא שעת תענוג לו שמתנוצץ בו בחי' המאור הגדול שמתגלה לו אחר הסתלקותו אך ענין הבכי' הוא עד"ז דהנה כבר הבאתי שיש שתי מיני הנהגות א' הנהגת הטבע המסודר עפ"י ז' כוכבי לכת ואם יש צדיק בדור אשר מתנהג בתורתו ועבודתו למעלה מטבע אז הוא מושל על עולם הטבעי ויוכל להשפיע לישראל כל מיני טובות למעלה מהמזל ובהסתלקותו חזר הנהגת הטבע למקומו ונשארנו תחת המזל והחילוק הוא בעו"ה אם הנהגה הוא עפ"י המזל אין מזל לישראל והעכו"ם מקבלים השפע וישראל התמצית ואם הנהגה הוא למעלה מהטבע אדרבה אנו מקבלים השפע בשלימות

והנה ידוע דבא"י הי' בבחי' עיני ה' דורש אותה היינו בחי' למעלה מהטבע ובחרבן בהמ"ק חזרה השפעה אל הטבע והנה מצינו ב' מדרגות בצדיקים א' מי שהוא נסתר בעבודתו ואינם יכולים ללמוד ממנו דרכי ה' אך עכ"פ יש לנו זכות מצדיק כזה שהוא צינור המשפיע טובות לישראל ונתעורר על ידו הנהגת למעלה מטבע וכשנסתלק נפלנו תחת הטבע וזה הוא בחי' חרבן בהמ"ק אבל צדיק שמתנהג בהתגלות והכל רואין תורתו ועבודתו ועי"ז מדריך את בני ישראל לילך בדרכי התורה א"כ בהסתלק צדיק כזה יש לנו ב' מיני חסרונות א' שחזרה הנהגת הטבע למקומה וב' שאין לנו מי שיורה דעה וא"כ א"ש דבש"ס מיירי בצדיק נסתר אז סילוקו שוה לחרבן בהמ"ק שחסרנו ההנהגה שהוא למעלה מהטבע ובמדרש קאמר קשה סילקן של צדיקים יותר מחרבן בהמ"ק וקאמר כ"כ למה לפי שאבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר היינו דמיירי בצדיק כזה שאפשר ללמוד ממנו דרכי ה' א"כ בהסתלקותו נסתם חכמתו ויש ב' מיני חסרונות וא"ש דברי המדרש

ובזה יש לפרש דברי הש"ס ב"מ גבי רבה בר נחמני דקאמר לא הוי ידעי דוכתי חזי ציפורי דהוי עבדי טולא אמרו ש"מ הכא הוא ספדוהו תלתא יומי ויצא בת קול כל הפורש יהא בנידוי ספדוהו ז' יומי יצאה בת קול לכו לשלום ועיין בעקדה פ' צו ועפ"י דברינו דנסתפקו מה הוא ענין ההספד וסברו שעיקר החסרון לפי שלא יהי' להם ממי ללמוד דרכי התורה והתורה נקרא אורין תליתאי ולזה ספדוהו ג' ימים והראו להם מן השמים שצריכים להספידו ז' ימים לסיבה השני' שעד עתה לא הי' ההנהגה עפ"י ז' כוכבי לכת רק ההשפעה הי' ע"י הצדיק ועתה חסר לנו זה המדרגה וא"ש. נשמע דבהסתלקות צדיק שבדור אשר הי' יכולים ללמוד ממנו דרכי ה' יש לנו לבכות על ב' מיני חסרונות א' שא"א לנו ממי ללמוד דרכי ה' וב' שהוא הי' צינור המשפיע לישראל ועתה חסרנו כל אלה. וידוע שכ"ק הצדיק שאנו עוסקים בהספדו ראינו דרכי צדקתו בהתגלות וכ"א נשבר לבו בקרבו כשומעם את דבריו הקדושים בשעת תפלתו וגם הי' עומד בפרץ וגודר גדר וכל מי שהי' רוצה ח"ו להסיג גבול רעהו הי' מתפחד מאימת הצדיק ובהסתלקותו חסרנו כ"ז וגם בתפלתו הק' הי' ישועה להרבה אנשים אשר באו לקבל ברכתו ויש לנו מאד לבכות על הסתלקותו כי לא השאיר לנו תמורתו צדיק מדורות שלפנינו אך עיקר ההספד שיהי' כ"א מתעורר בתשובה ויחשוב שח"ו בעונותיו נסתלק הצדיק. כידוע מאמר הנביא כי מפני הרעה נאסף הצדיק וידוע ב' הפי' שנאמרו בזה א' שיכפר על הרעה וב' ח"ו שלא יראה ברעה והנה בחמת בחרבן בהמ"ק נהי שהי' חסרון בצד אחד הי' עכ"פ תיקון מצד אחר ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ועי"ז הי' כפרה לישראל ובהסתלקות צדיק אם בני ישראל מתעורים בתשובה עי"ז וזוכרים מעשיו הק' ומקבלים ע"ע לילך בדרכי הצדיק אז מיתת הצדיק מכפרת והוי חסרון מצד אחד ומעלה מצד אחד כמו בחרבן בבהמ"ק וזה כונת הש"ס שקולה מיתת הצדיקים היינו אם שבים בתשובה והוי הפי' כי מפני הרעה היינו שיכפר על הרעה שהי' עתיד לבוא ח"ו אבל אם ח"ו אינם מתעוררים לתשובה והוי ח"ו פי' הב' כי מפני הרעה שלא יראה ברעה א"כ הוי חסרון כפול וא"כ זה כונת המדרש קשה סילקן של צדיקים יותר מחרבן בהמ"ק וקאמר כ"כ למה לפי שאבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר היינו אם אין מתעוררין בתשובה לילך בדרכי הצדיק הנפטר והוי ח"ו אבדה חכמתו וא"כ אין כפרה במיתתו והוי חסרון כפול וא"ש

נשמע דעיקר ההספד הוא לקונן על הצדיק כי הי' בכחו להנהיג כל העולם עפ"י הנהגה שהוא למעלה מהטבע וכמו שהי' ההנהגה בזמן שהי' ביהמ"ק קיים שירדה כל השפע ע"י מקום המקדש וזה פי' המדרש בשעה שאמר הקב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אמר מרע"ה היאך ישראל יכולין לעשותו א"ל הקב"ה אף אחד מישראל יוכל לעשותו דכתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו והענין הוא דמבואר באלשיך שקדושת המשכן הי' ע"י שכ"א מישראל נתן נדבה להמשכן בגודל אהבה ויראה ונתקבץ כללות אהבה ויראה של כל ישראל ומזה נתהוה מקום להשראת השכינה עיי"ש מה שפי' בזה הקרא דתוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם. וזה כונת המדרש דהקב"ה אמר ועשו לי מקדש היינו שיכינו מקום שיהי' ראוי להשראת השכינה ושלא יהי' ההנהגה מסור תחת הטבע ואמר מרע"ה אם ישראל יכולין ג"כ להיות במדריגה זו שיוכלו לשנות כל הטבעים כרצונם ואמר לו הקב"ה אף אחד מישראל יוכל לעשותו דכתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו היינו שכל איש שמשליך נפשו מנגד לבל לעסוק בגשמיות ועוסק כל ימיו בתורה ועבודה במס"נ בלתי לה' לבדו אזי כל הנהגות העולם הוא על ידו ובכחו להשפיע כ"ט לבנ"י וכמ"ש בס' בית אלהים לפרש הקרא דאמר הקב"ה לאאע"ה ויוצא אותו החוצה ויאמר כה יהי' זרעך היינו שאמר לו הקב"ה שיצא מאצטגנינות שלו היינו שהקב"ה ישנה הטבע עבורו ואמר לו כה יהי' זרעך היינו שבכל דור יש כח ביד הצדיקים לשנות סדרי בראשית. וזה כונת הש"ס גבי המן כיון שהגיע חודש שנסתלק מרע"ה שמח ולא ידע שבז' אדר מת משה ובז' באדר נולד משה ועי' ביע"ד מ"ש בזה וי"ל הכונה ג"כ דהמן ידע דעפ"י דעפ"י הטבע יוכל להתגבר על בנ"י כי אין מזל לישראל רק ידע שהקב"ה משנה הטבע לטובת בנ"י אך ידע כי עיקר שינוי הטבע הי' בזכותו של משה ולכך כשהגיע ירח שמת בו משה שמח שהי' סובר שאחר הסתלקותו שוב הכל מסור תחת הטבע ובפרט באותו חדוש שנמסר אז בשעת הסתלקות משה ההנהגה אל הטבע א"כ תמיד בכל שנה באותו זמן הכח של הטבע הוא בתוקפו וממילא יוכל להרע לישראל ח"ו אבל לא ידע שבז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה