מהרא"ש רט

לכהן וכן כהן לכהן ע"ש וביאר הש"מ בשם הרא"ש כונת פרש"י. משום דכהן בקי בה' קדשים אבל ישראל אינו בקי ויש חשש תקלה דגיזה ועבודה ע"ש. ובמס' זבחים (ע'.) כ' התוס' דלהכי כונסין אותו לכיפה משום דאיכא חששות הרבה ואפשר לבא לידי תקלה ע"ש ולפי"ז א"ש דבשלמא במעשר בהמה דהוי של ישראל דלא בקיאי בה' קדשים ויש חשש תקלה התירו לנעול דלת בפניו משא"כ גבי בכור דהוא לכהן הבקיאים בה' קדשים ול"ש חשש תקלה גבייהו להכי לא התירו צער ב"ח ובזיון קדשים לנעול דלת בפניו וז"ב בעזה"י. ובזה מקום אתי להקל בספק בכור דקי"ל דנאכל במומו לבעלים א"כ הוא לישראל דיש בזה חשש תקלה דגיזה ועבודה. א"כ מן הדין מותר לנעול דלת בפניו וא"כ דטבו לי' עבדי' למה לן צב"ח ובזיון קדשים והלא טוב יותר לעשות מום ע"י הנכרי אמנם חלילה להורות כן לכתחלה מיהא היכי שכבר נעשה המום ובנידן שאלתינו שדעת הרא"ש שהיכי שהפרה חולבת שרי ונהי דלכתחילה יש להחמיר כהר"ת וכמ"ש הרמ"א מיהא היכא דיש עוד צד להקל קי"ל להקל ולהכי נ"ל בנידן שאלתינו שלא להתיר להבעלים ישראל שלא יהנה מזה מיהא עכ"פ מותר להכהן את זה כתבתי בעזה"י על אתר הנלע"ד. והנני מברכך בכט"ס אלכסנדר שמואל היילפרין: סי' פו ב"ה. בירושלמי פ' חומר בקודש (ה"א) מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה כו' אמרו כמה מעלות בקודש ר' מחיר אמר שלש עשרה ר' יוסי אמר שתים עשרה אמר ר"מ כך שמעתי מר' עקיב' שלש עשרה א"ל ר' יוחנן הסנדלר שימשתי את רע"ק עומדות מה שלא שימשתו ישיבות אמרו ר' יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתתו הוא ועמדו משם בנשיקה כו' והדברים נפלאים מה ענין עיבור השנה להך שאלה כמה מעלות בקודש וגם מדוע קראו עכשיו את ר' יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמתתו והנ"ל עפ"י מ"ש זקני המהרש"א ז"ל במס' סנהדרין (יב.) ענין סוד העיבור כי מבואר בתורה ישמעאל יש לו שנים עשר נשיאים לאמותם מפני שהוא נולד משפחה והולך אחר האם אבל תולדות יצחק ויעקב מיוחסים אחר אביהם מצד הקדושה ובגמ' סנהדרין שם אי' בקשו להוסיף נציב אחד הוא חודש עיבור כנגד שבט יוסף שיעקב אבינו נתן לו שכם אחד שבני' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' נמצא בקדושה נציב אחד יותר ע"ש. ובזה אני משער כונת הירושלמי הנ"ל שמפני שהמלכות גזרה בימי התנאים האלו שלא לעבר השנה כמבואר בגמ' סנהדרין שם לכן דברו בלשון חכמה ושאלו זה לזה כמה מעלות בקודש. ובמס' נדרים (ס"ג:) מבואר דאיפליגי ר' מאיר ור' יוסי דר"מ ס"ל אדר ראשון ושני המה שנים ור"י ס"ל שהמה חודש אחד ע"ש בר"ן ז"ל ובמס' חגיגה (כא.) ובמ"ס חגיגה (כא:) מבואר דרבא ס"ל י"א מעלות חשיב במשנה ור' אילא ס"ל עשר מעלות שנו דהנך תרתי אחורים ובית הצביטה חדא נינהו ובצירוף שתי המעלות דפרקא קמא המה שנים עשר ולרבא חשיב שלשה עשר י"א דפ' חומר בקודש ושתים דפרקא קמא ע"ש ולפי"ז נאות לן הכונה שר' מאיר השיב שלש עשרה דהוא לשיטתו אזיל דס"ל אדר ראשון ושני המה שנים נמצא שלשה עשר חדשים וכנגדן י"ג מעלות בקודש ור' יהודה אמר שנים עשר דהוא ס"ל אדר ראשון ושני המה חודש אחד וע"ז אמר ר' מאיר כך שמעתי מרע"ק שלש עשרה א"ל ר"י הסנדלר שימשתי את רע"ק עומדות מה שלא שימשתו ישיבות והדברים סתומים. ובפ' ואלו מגלחין (כו:) אי' בגמ' ובאיחוי אלכסנדרי וכ' התוס' שם בירושלמי איזו איחוי כל שאין מקומו של הקרע ניכר ובמד"ר שה"ש אחות לנו שאיחה את כל העולם בר קפרא אומר שאיחה את הקרע ולכן נאות לנו הביאור במה שאמרו ר' יוחנן הסנדלר לאמתתו והכונה שר' יוחנן לא הכחיש את דברי ר"מ שהעיד ששמע מר' עקיבה שלש עשרה אלא שר' יוחנן הוא אלכסנדרי שאיחה את המעלות בקודש והשנים המה אחד קשורים זה בזה ושורש אחד למו כארז"ל במשנה אבות (פ"ג) אם אין דעת אין בינה אם אין בינה אין דעת ושנו חכמים בפ' חומר בקודש י"א מעלות אכן לאמתתו עשר ולא אחד עשר ובפרקא קמא חשיב עוד שני מעלות וכנגדן י"ב חדשי השנה מלבד חודש העיבור נציב אחד יותר ואינו בחשבון כי אדר הראשון והשני כאחד וכל החדשים המה קשורים ביחד שנה אחת והנציב אינו בא במספר כמו שמצינו בחשבון ארבע יסודות והכח המקשר לא נחשב לחמש יען כי הכח המקשר אינו מושג כלל. ובמס' סנהדרין (ט"ז:) כ' התוס' ד"ה אחד כו' ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד כו' ונראה דלא הי' מחשבון סנהדרין כו' כר' יהודה ע"ש וממילא ה"ה ה"נ לענין חדשי השנה הנציב אינו בחשבון וכן הוא במעלות הקודש ודו"ק: תם ונשלם בישע טמיר ונעלם. צור מושיע ישראל וגואלם. אתה ה' לעולם. וחסד ה' מעולם ועד עולם . מתנשא לכל לראש בחר בעם דלת ראש. יה"ר שתשרה שכינה במ"י א"ס: