מהר"ם אלשקר לא

עוד כתב אלי על הענין הנזכר קודם שהגיעה אליו התשובה של מעלה מזה וזאת תשובתי על דבריו: כד בהיותי באי העברים: בין הבתרים: נבוך בנבכי ים התלאות: בבוא הדוגיאות: לבי ראה נוראות: נפלאות מתורתך: מעשה אצבעותיך: ועל דף אחד כתבת תלי תלים של הלכות: במגדל הפורח באויר בנוי לתלפיות: בעל פיפיות: כמוץ אשר תשאנו רוח: ורוח תיקן בלא מדה: ובמופת ראיה וסבה: ריבה ומיעט וריבה: ולא משתבש מאן דתני ליבה: ואף על זה לא פקחת עיניך: ושלחת יד לשונך: לומר בתחלת דבריך: וראש אמריך: כי אמרתי קפחתך בהלכות: שמורות בכל וערוכות: ואיני יודע מבטן מי יצא הדבר הזה: החזק הוא אם רזה: ומי ילד לך את אלה ואיך נבהלו רעיונך וקלקלת השורה: בתשורה קשורה: בגחלת שפת חלקות מעורה: בגידין חדודין חדודין וחצי' לפי תומה יורה אי בעית אימא קרא: ואי בעית אימא סברא: ואני אין בלשוני מלה: קטנה וגדולה: והנה מעשה אצבעותי יענו בפניך: כי לא דרכיהם דרכיך: וגם חזרת וכתבת פעם שנית זה לשונך ואני לשלום וכי אדבר והוא למלחמה כי קפחני בהלכות ע"כ: ואנשים אשר קטנם עבה ממתניך נתקפחו לעיני ורצו לפני: מי כמותם מורה: כאשר ירוץ בהרים הקורא: ולא על זה קראתי עליהם מלא: כי קפחתם בהלכות כי לא ישבתי עם מתי הנצוח ואת נהלולים לא אבא: ואתה שפתיך לא הגבלת: ומחסום לפיך לא שמרת: וחוק המוסר חלפת: וחומתו האבלת: ושלשת ורבעת: והתימה הגדול אשר הבהיל רעיוננו: והעלה עשן באפינו: ושחוק בלבבינו: כי ראיתי היטב חרה לך על מה שכתבתי כי כפי הצעתך טעה המסדר בעל ריבך: בדבר שלא יעלם מהנשים והקטנים: וגם בגרסת רבי' ישעיה ז"ל שדן על פיה להכשיר שלא יסתפק בה בר בי רב דחד יומא שהיא גרסא משובשת כמו שכתב גם כן כ"ת: ומדוע אליו ריבות ועל זה עלה עשנך ורב שאונך: הנשמע כדבר הגדול הזה בישראל וביהודה: במקום הגילה שם הרעדה: ובמקום החן הקפדה: עד שהשיאוך כליותך ומועצותיך לחזר אחר זכותו ולהכריע את דבריו: ולהתנצל על מאמריו: מי יתן והיה לבבך זה כזה כל הימים: ואם משפטך אתה חרצת: וחשבת כי עליך נרמזו הדברים ההם כי כתבת: ונתעסקת בדברים הפשוטים לתינוקות ועל זה קראת את כל הקריאה הזאת באזני: הרימותי ידי אל אל עליון יי': לא היתה כזאת לפני: ועתה נסתיים לפני כי יקשה מאד על כ"ת התשובה על דבריך ועל זה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת: והדין עמך בזה כי מדבריך היה לי עיני להעלים: כי מי הקדימני ואשלם: וכאשר עשיתי לבעל דינך היה לי מן הראוי עמך לעשות: שלא לשאל ושלא לנסות: ואע"פ שכ"ת היה הגורם שכתבת לי בכתבך הראשון וז"ל והנה שאני שולח ההעתק ביד כבודך ומה שלא יראה בעיני כ"ת השיבני כי בזה אהבתי כדי שיתלבנו הדברים כשמלה כי בוחן לבבות יודע שדעתי לעמוד על האמת: ע"כ לשונך: וכפי הנראה שהיה כ"ת כותב בידו ומבטל בלבו ותצא לחוץ תדבר כי אני למלחמה: וזה עון ואשמה: וכ"ת לא שת לבו לדעתי: ומה אשיב על תוכחתי: עוד הודיע אותי כ"ת על גדולת רבינו הרב בעל הטורים ז"ל ואיך חששת לכבודו בשעת חמום: כי עשינו אותו בעל מום: וגם בזה אומר כי כן דברת: וישר כחך שרבבת: ואם אין איש אחד בארץ שימלט מן השגיאה: וב"ד הגדול יטעו בהוראה: דכתיב ואם כל עדת ישראל ישגו וגו': ובשגגת ב"ד הגדול הכתוב מדבר: ומי כמוני אשר ידע בחן ערכו: ויתן עוז למלכו: ומי כמוני מהפך בזכותו כי ביארתי את דבריו: וכמגיד משנה חברתי על ספר מספריו: ועברתי בין בתריו: הביאני המלך חדריו: ואם מקנא אתה לו מה לך כי נזעקת לתלות בוקי שריקי בדבריו: ולכתוב כשברתו: דבר אשר לא כן ידמה ולא עלה על דעתו: ועתה שמע תשובתך על שרשי הדברים אשר באו שם: זעיר שם זעיר שם: כי אם באנו להשיב על כל אותן גלגולים ובלבולים: לא יספיקו גוילים: ויכלה הזמן ויקוץ הלב ויגע היד ותלאה המחשבה ומן השם אשאל מענה לשון: להשיב על ראשון ראשון: כתב כ"ת בתחלת אמריו שאפילו לפי ההצעה הראשונה שכתבתי עליה שאין שם ריח גט יש להסתפק אם מצד הסופר אם מצד השליח וכו': אלא שאין דעתך מכרעת כך וכו' והאמת כי הדעת המכרעת לא תתעסק בדברים כאלו ותשואות חן חן לכ"ת כי זכית לבעל דינך ואמרת שהכל הולך אחר התחתון ושהגט היה גט אלא שאין דעתך מכרעת בו ואפשר שדעתו הוא היא מכרעת: וברוך חונן הדעת: עוד כתב כ"ת על מה שכתבתי שהוכשר בעיני הספק שנסתפק כ"ת בדברי הר"ן ז"ל ואמרת מי סני ליה למר לישנא דרבנן דרגילי למימר הכי לישנא דפשיטא וכו': והחברת עלי במליך לפי שכתבתי כי דברי הר"ן ז"ל גלויים כשמש ואמרת שהן מזהירין למי שעיניו מזהירין וכו' ואף שאין העינים מזהירין כבר נתבררו ונתגלו הדברים בקונטריס האחר ואפילו למי שעיניו כהות לבנות ומשם תשקיף בעיניך הרואות בארובות על סתירת דבריך ואיך הם ג"כ סותרין זה את זה שכתבת בפסקך פעמי' רבות וגם בקונטריסך האחר שהספ' הוא להרמב"ם ז"ל בין פסול לבטל עד שתמהת ואמרת ז"ל שלא ידעת באי זה מקום אמר הרמב"ם ז"ל שהוא מסופק שמא הוא כשר דאדרבה וכו' ואח"כ כתבת שהוא מסופק אם הגט בטל כסוגית פרק מי שאחזו או כשר כסוגית פרק התקבל וכו': הנה בהדיא כתבת שהוא מסתפק שמא הוא כשר: עוד הכרחת מדברי הר"ן ז"ל שהספק בדברי הרמב"ם ז"ל הוא בין כשר לפסול ובלאו הכי אין לדבריו שום מציאו': והנה אין גבול לדבריך ובא החלום הזה ברוב ענין ואני דן לכ"ת בזה לזכות שכתבת כל חלוקו' האפשר ומה שתצדק מהם תאמר הנה היא כתוב' אצלך וכמו שקר' לכ"ת ג"כ בדברי הר"י בעל הטורים שחלקת בפסקך בדבריו באומר אמרו בין כתיבה לחתימה ואמרת דבחתימה קא מכשר ואחר כך חזרת לומר דאפשר שאינו מכשירו אלא בדיעבד אבל לכתחלה פסול ועתה בסוף דבריך חזרת לומר דאפי' בחתימה פסול וכדבעינן למימר קמן ודייק בדבריך ותשכח: עוד הוספת לגבב ולהביא עניינים להכריע את סברתך בדעת הרמב"ם ז"ל באומר אמרו דאם נשאת תצא וכבר כתבתי לכ"ת יסוד הדברים ודברי כל אותן המפרשים ז"ל בדבריו ודברי הרב בעל המגיד ז"ל שמצאתי ספר אחד מכתיבת יד והיה כתוב בו אותו פרק שחסר מספר הדפוס וכתב שם על אותו לשון בפי' ובבירור דאם נשאת לא תצא וז"ל האומר לשנים תנו גט לאשתי וכו' גופא אמר לשנים וכו' עד מעשה לא עבדי דבורא עבדי: אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתמו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה: וכתב הרב ז"ל הרי הגט פסול כלומר כשר מן התורה ולא תעשה ופסול מדברי סופרים ואם נשאת לא תצא: עד פסק נמי כרב חסדא ורב נחמן דאמר כשר ולא תעשה דסבירא להו דגט פסול הוא ע"כ דבריו: ואחר שזרח לנו מאור עיקר הדין מה לנו להטריח עצמנו בדברים שאין בהן ממש הבנויים על אדני תהו: ועתה חשוך שפתותיך וסגור דלתי פיך וקבל האמת ואם הפך פעלת לא תוסיף: עוד כתב כ"ת בענין גרסת רבינו ישעיה ז"ל מה שכתב ואיני יודע מה עלה בדעתך לכתוב אותן דברים אחר שאתה מסכים שהגרסא מהופכת מהן ללאו כמו שכתבתי ואם להראות מר חורפיה בשקלא ובטריא לאו להכי נחיתנא אלא לידע יסוד הענין וכבר כתבתי לכ"ת שאיני תוקע עצמי להשיב על דברי רוח כאלו ואפי' אם היה הזמן מסכים כ"ש שאין לי פנאי אפי' לקרותם בלבד: עוד כתב כ"ת בענין הר"י בעל הטורי' ז"ל שכתבתי לכ"ת שהיתה סברתו רפויה בידך ותמהת ואמרת שאפי' תינוקות של בית רבן מבינים דברי הרא"ש והר"י בנו ז"ל ורצית להעמיד סברתך באזרוע ולחלק בדבריו באומר אמרו בין כתיבה לחתימה והאמת כי זה בעצמו הוא התימה שלי שאני רואה דבריו לתינוקות גלויים וידועים וזקנים שקנו חכמה בה מתבלבלים וטועים: ותמה על עצמך איך עמדת על דבריהם שאמרת שהם גלויים לתינוקות של בית רבן וכ"ת מחזר לידע דעתו וסברתו מחלוקים ודיוקים דמדלא פסל בחתם סופר ועד נראה דלא מכשר באומר אמרו שכתבת ז"ל ותו דאי הכי צריך לומר שלדעתו חתם סופר ועד פסול דהא בהא תליא כדפרישית והוה ליה לפרש דעתו בסימן ק"ל שלשם מבאר דין חתם סופר ועד ולומר שחתם סופר ועד פסול דאדרבה נראה מדבריו דחתם סופר ועד כשר מדסדר דברי המכשירי' באחרונה: