מהר"ם אלשקר קד

אותו יגורתו בחרמו: בתוכחות על לא עון יסרת איש תחפיר ותבאיש: חללת לארץ שמו: ואחריו כל אדם תמשוך את המתירים הסומכים ידיהם עמו: רבני בת ציון וגבעת הלבונה בגליל עליונה ומצרים היושבת במלכות ראשונה: ולא שמרת דלתי פיך ולשונך ומשפטך חרצת ובראש אמריך אמרתי לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול ואתה נטלת: ואתה הוא שהחמרת: והנך נאה דורש ואין נאה מקיים מתחיל בגנות ומסיים: כאלו מפיך כל ישראל הם חיים: גם כתבת והוכחת למשים עצמו מטרה: ופעם ככהן ישימו קטורה: קטרת תועבה ומרה וכמה יצאת מהשורה: בהקריבך אש זרה: אש הקנאות קדחת ומעצור לרוחך לא נתת: ולא חשת לכבוד בעלי תורה: ולמדרש א"ת השם אליך תירא: וקראת למשיב כהלכה הברורה: ערוכ' בכל ושמורה: מחשיך עצה בסבר': רעועה ושבורה: וקשין מדור המבול משיג גבול וכו' עד כה דבריך: ועליך המשא הזה כי שלמת השמש והירח תחבול: ודבריך כעלה יבול בלא גבול עד כי חדל לסבול: וחק המוסר חלפת ובריתו הפרת ומחסום לפיך לא שמרת: ואשתבוחי בנפשך אשתבחת ונאמנת: ולתכלית אור ההלכה אדרכה וברחבה אתהלכה: ולא ראית כי הלכת על שבכה לרגל המלאכה: שסברה הפוכה ומסכה צרה כפומא דספסירא לא אם למסורת ולא אם למקרא: והתחלת לישא וליתן בדין: ועשית את המכה מטורף ואת היהודי המוכ' מעולף: והמשיח לפי תומו גם הוא מטורף: ומי הוא זה ואי זה הוא אשר יעלה על דעתו אף כי יכתו' ידו כה"ג לגבי עגונה ולמיסר שומנא: ואם דברים אלו אינם כדאי להשיב עליהן שהן כלין מאיליהן: כי נטו מהדרך הישר בשמא ואפשר: לפוטרם בלא כלום א"א: וראיתי כל דבריך בנויים על התוהו כי העובדי כוכבים המשיח אי אפשר לו לראות במיתתו ולכוין בו עדותו ביציאת נשמתו והוקשה עליך לצייר כיצד היה המכה יכול לכוין להכותו וגם המשיח לתומו איך ראה שהרגו כי הוא גם הוא היה מטורף וכו' עד וכיון שטבע ביון מצולה ואין מעמד היאך נודע לו למשיח שהרגו במכת הפונ''ייל שמא לא מת אלא שטבע ושמא שוב עלה למקום אחר ושמא מחמ' המכה נתעלף וכו' ע"כ: וכמה לא חל ולא מרגיש גברא דבעי לעגן עגונה בשמא דשמא דשמא ומבקש תואנות ועלילות ואם עליך קשה אין על כל העולם קשה כי בהיות היהודי נאחז בעץ ומעלה את ראשו כדי לרכוב עליו: שקל ספסירא ופסקיה לרישיה עליו או שחתך את ראשו לשנים או שפזר את מוחו בכחו או הוציא את מעיו לחוץ וכיוצא בזה מהדברי' שא"א שיחיה אלא שימות בקרוב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ב מהלכות גרושין דבכי האי גוונא מעידין עליו ואפשר שכלהו איתנהו ביה: והנה העץ לו כיבשה לזולתו אף כי כשתדקדק בענין היטב יותר הכנה יש לו להורג הזה להרוג על העץ יותר מהיבשה דביבש' יכול להשמט ויכול לסייע בידי' וזולת זה מה שאין לומ' כאן כי ידיו אחוזות בעץ ולא יכול לזוז והמכ' יכה כפי רצונו ובקל יהרוג אותו מה שאין כן ביבשה: ופוק חזי מה עמא דנחותי ימא דבר כי הנטבעים בים אם יחזיק בעץ או בזולתו ויחבק אותו להשען עליו לא יוכל אדם להסירו מידו אם לא ימית אותו או אם יתפס באדם אחר היודע לשוט לא יפרד ממנו כי אם בנפשו או יטבעו שניהם אם אין בידו לדחותו או להמיתו: ובעובדא דילן איכא למימר דהגוי המשיח היה שט אחריהם או כנגדם וראה כל המעשה ודקדק בדברים עד שראה איך ובמה ועל מה כמו שהשיח לפי תומו ומי שדקדק בפרטים כל כך היאמר עליו שהיה נבהל לאחזוקי איסורא בבהלה לגבי עגונא: עוד איכא למימר דרך אחר יותר מרווח כי העובד כוכבים המשיח יצא ליבשה קודם מעשה ומשם ראה גופא דעובדא היכי הוה כמו שראינו בכמה מעשים ובשאלות על מי שאירע להם כך שיצא האחד ליבשה וראה מה אירע לחבירו בים: וכיון שהעובד כוכבים אמר הרגו פלוני חזקה שראה אותו שנהרג דאי לאו קים ליה שנהרג לא הוה קאמר הכי אלא הכה אותו או פצע אותו או דחה אותו עד שטבע וכיוצא כזה: עוד אפשר לומר נמי שהשליכוהו הים ליבשה בפניו וראה אותו הרוג וכמה פתחים לדבר למי שיחלוץ מתאות הקנטור: ומה שהוקשה לך מדברי היהודי שאמר נפל לים ולא ראיתי שעלה עוד ואם כן איך הלך לרכוב על העץ עד שנהרג וכו' ותלית בחוט של עכביש זה יסוד דבריך פעם אחר פעם וכל שער עמי יודע דלא יקשה דבר זה אלא למבקש תואנות ועלילות: דמה ענין דברי היהודי שאמר נפל לים עם דברי העובד כוכבים דמשמע שאחר כך הלך לרכוב על העץ ונהרג כי מאומרו נפל ולא אמר טבע נראה שנפל מן הספינה לים ולא ראהו שעלה ליבשה עוד: ואף אם כונתו באמרו נפל שטבע ולא ראהו שעלה למעלה על פני המים כמו שכתבת מה איכפת לן הוא ראה הנפילה ולא ראה העלייה דלא ראיתי אינה עדות דאיכא למימר שהלך לצד אחר ופגע בעובד כוכבים הרוכב על העץ: ואם היית נותן לב לדברי רז"ל שמא יצא במקום אחר לא היית מתעסק בדמיונות אלו: גם לא ראית דברי רש"י ז"ל שכתב בראש פרק האשה שלום גבי מים שאין להם סוף אשתו אסורה ז"ל ואע"פ שיש שם עדים כשרים שטבע שמא צף מחמת המים ויצא ע"כ: ואם הם אמרו שמא צף מתחת המים ויצא ליבשה כ"ש שיצוף עד העץ אלא שאתה כותב הדברים כמו שיזדמן: גם ראיתי שגם אתה כתבת דאע"ג דמדינא מצינא למימר דדילמא אתרמויי אתרמי הכי וראה הענין וכו' וחזרת וספרת מדברי היהודי יסוד הבנין בהעדר ולא בקנין: וכ"ש דאם תדקדק בדבריך בזה תמצא אותן סותרין זה לזה: דכתבת שמא לא מת מחמת ההריגה אלא שטבע ושמא שוב עלה במקום אחר: ואיך אמרת שהוקשה לך דברי היהודי דלפי דבריו לא אפשר ליה לילך לרכוב על העץ שהיהודי אמר שלא עלה וכשרצה לרכוב על העץ הרי שהיה צף על פני המים ואיך היה מבקש לרכוב על העץ כדברי העובד כוכבים ואם דבריך לא תשקול אלא שתאמר דבר והפכו איך תשקול דברי אחרים ותגדל פיך על כהלכה מורים: עוד כתבת כלך לדרך זו דרכיבה כי שמא היה בתוך הספינה טרם פירוק חבורה וכו' והלכת בדרך אחרת. כדי להגדיל גוף תשובתך ונתעסקת בדברים בטלים כי בגוף העדות של העובד כוכבים המשיח דבר זה פשוט וברור אין צריך לדרכים ומהלכים כי שם כתוב מפני שרצה משה הנזכר כשנפל בים כשנשברה הספינה לרכוב על הקרש וכו' ודבר זה לא יפלא מעמי הארץ הסומין: האומרים על שמאל שהוא ימין כי לא יסבול פירוש אחר כלל: ואם כן למה לך לישא וליתן במילי דכדי: וכ"ש שאתה בעצמך כתבת לעיל אם תמצא לומר אחר הנפילה וכדמשמע מלשון הבעיא וכו' ואי משמע וכן מלשון השאלה מה לך לבדות מראשך דרך אחר ולחזור להקשות עליו ולהחמיר על העגונה: עוד כתבת שם ואם נפשך לומר דלעולם אחר הנפילה רצה לרכוב והיהודי לא ראהו עוד והוא יצא למרחוק ושם מצא הסוחר והקרש ושם הומת עם שזה רחוק לא מצאתי טעם לעדות היהודי שהעיד שנפל לים ולא עלה עוד וכו' ע"כ כבר דברנו למעלה בזה יותר מדאי ועודך מחזיק בה ומעגן האשה מתוך השבוש הזה וכמה דברים אלו מוקצים מהדעת חדא דאמרת ואם נפשך לומר כאלו הוא דבר רחוק וכבר כתבנו דדרך זה מוכרח והדרך השני אין לו שום מציאות כפי דברי המל''ת: ועוד כי דחית אותו בפחות מקש ואמרת ועם שזה רחוק וכו' ואם בעיניך רחוק הנה הוא קרוב בעיני הכל ובעיני כמן ימא לטיגני גם לא שקלת דעתך בדחותך דבריך מטעם שלא מצאת טעם לדברי היהודי כדי לעגן האשה בהבל הזה: וכבר כתבנו דאין סתירה מזה לזה לאשר מחזה שדי יחזה: עוד כתבת ונשוב לענינינו דאע"ג דהאמינוה רבנן לעובד כוכבים המשיח לפי תומו וכו' עד אלא שמצאתי להר"ן ז"ל שכתב בשם הריטב"א ז"ל בתקון דברי הרמב"ם ז"ל דכל היכא דעובד כוכבים מכירו וכו' ואחר שחזקת דברי המשיח באון ועצמה חזרת לדחותו ולתלותו על בלימה: וטעית בחשבונך שחשבת דברי נמוקי יוסף שהן דבריהר"ו ז"ל והר"ן ז"ל לא אמר כך אלא שהוא מתקן דברי הרמב"ם כמו שתקנו אותו הרב בעל המגיד ז"ל והאחרים כמו שכתב הרבז"ל עצמו בתשובה דאם העובד כוכבים מכירו או שזכרו בשמו כהכא לא בעי' קברתיו: וכמו שיבאו דבריו בסמוך ואתה כותב בשמו דבר שלא אמר ולא עלה על דעתו ולא היה ולא נברא ומוכיח האיסור לדעתך מדברי המתיר ואי הוה בחיי' חייתו הוה מחי לך בשיתא ושתין פולסי דנורא ופסיק לנגראי בחצינא ומרא: ואיך לא שמת לבך שהר"ן ז"ל לא יכתוב בשם הריטב"א ז"ל אלא שהדבור אצלך עיר פרוצה אין חומה ואתה מחזר על בדדמי וכל דבריך בדדמי וכל מה שכתבתי הוא לפי שטתך כי כבר הוכחתי בתשובתי דכל אלו דרישות וחקירות נינהו ולכולי עלמא לא עבדי' להו לגבי עגונה דאפי' האומר נהרג סתם משיאין על פיו ואין שואלין אותו היאך ראה ובמה או אם שהה עד שתצא נפשו וכיוצא בזה וכמו שכתב הרמנ"ע בתשובה דאין לך עדות גדולה מהשחת עובדי כוכבים לפי תומו וכו' וכיון שאמר נהרג סתם נימא שברור לו שנהרג ע"כ: וגדולה מזאת כתב רבינו משולם בר רבינו קלונימוס בתשובה דאפי' בקול הברה בעלמא שנשמע שנהרג משיאין את אשתו ונוטלת כתובתה וכן עשה מעשה: וז"ל בתשובה על ששאלוהו ראובן היה רגיל לילך בסחורה מהלך יום אחד ומתעכב שם פעמים חדש פעמים ג' פעמים ה': פעם אחת הלך לשם ולא חזר ונשמע שנהרג לשם ולא בא אפי' עובד כוכבים משיח לפי תומו לומר אני ראיתיו הרוג אני הייתי עם הורגיו: והשיב כיון ששמעו מפי עובדי כוכבים שנהרג מכיון שלא נשמע עליו שהוא קיים סומכין על דברי עובדי כוכבים ומשיאין את אשתו מפני תקנות עגונות: ושנו חכמים מעידין לאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול ומעשה באחד שעלה על ראש ההר ואמר פלוני בן פלוני מת וכו' והשיאו את אשתו וכו' כדאיתא בגמ' ומתוך שהיא מותרת לינשא נוטלת כל מה שכתב לה בעלה שכך כת' לה לכשתנשאי תטלי כל מה שכ' ליכי ע"כ ופוק חזי מאן גברא רבה דקאמר להא מילתא ואם חשש לשום דבר מכל מיני חשש שיפול בנדון זה או אם נקבר או לא: וכ"ש בעובדא דילן שהעיד בדבר הברור כאלו נחקר מפי ב"ד שלא נבקש עליו תואנ' שמא היה כך או שמא לא היה כי אין גבול לשמא ואין לך דבר בעולם שלא תוכל לומ' בו שמא גם לא נתת לב למה שכתו' בתשובו' רבי' יצחק בר יעקב ורבי' אליעז' בר יהודה ורבי' קלונימוס בר גרשון ז"ל דאמרי דבשלמא ישראל המתכוין להתיר י"ל שנתן דעתו להעיד בשעת מלחמה ואמ' בדדמי ודבר ההוה להיות אבל עובדי כוכבים המספר לפי תומו ואין כונתו לשום דבר אינו אומ' אחר הנדמה אלא כאשר ראה וסברא נותנת דלא שייכא בעובדי כוכבים ע"כ: וכן הסכימו רבי' שמחה ורבי' נתן ב''ר שמעון כתבתי זה להודיעך כמה הן מקילין בעגונא הפך מדעתך שאתה מבקש לה חומרות מדומות בשמא ושמא דשמא וידוע הוא דכל הני אשלי רברבי לאו קטלי קני באגמא נינהו ואע"פ שיש חולקים: ואני תמה איך לא נתת לב גם לדברי בן גילך המחמיר כמותך שדח' כל אלו ההזיות והדמיונות והעמיד הדבר על אחת דהוה ליה לעובדי כוכבים למימר קברתיו כדברי הרמב"ם ז"ל וכתב שבטל דברי הרב בעל מגיד משנה בתשובה אחרת ואף ע"ג דרבי ישעיה מטרא"ני והרב בעל תרומ' הדשן קיימי בשטתיה ע"כ: וכבר כתבתי לו דגם הר"ן ז"ל