מהר"ם על שבת צג:

ברש"י ד"ה שיעור צידה כו' ומדר' יהודה נשמע לר"מ בשניהם יכולין כצ"ל:

בתוס' ד"ה ואמאי וכו' דתשלומי כפל נוהג וכו' כצ"ל:

ד"ה דלמא וכו' עד לארוג מפה לזה ולזה חייב הוא ס"ד ומה שכתבו התוס' אח"כ אלא אימא וכו' הוא התחלת דבור אחר:

ד"ה ששגג על וכו' ונראה דהשתא דמוקי בהזיד בכלי איירי ובו' וצ"ל דלפי זה לא גרס בגמ' כגון ששגג על האוכלין וכו' אלא כגון שהזיד בכלי: