מהר"ם על סנהדרין מא:

תוס' ד"ה כמאן כר"ע וכו' ועוד דבתר הכי קאמר דלא כר"ע אלא כמאן פי' לשון קושיא הוא ור"ל דבתר הכי קאמר ומסיק דאתיא דלא כר"ע וא"כ קשה דאתיא דלא כמאן לא כר"ע ולא כר"ש ואלא כמאן אתיא וק"ל:

ד"ה אחד אומר בשתי שעות וכו' דהאי דקאמר שתי שעות בתחילת ב' דה"ל קודם הנץ החמה דעדותן בטלה ר"ל דהאי שתי שעות הוי כאלו דהיה קודם נץ החמה והאי דקאמר בשלשה הוי כאילו אמר אחר נץ החמה ולקמן אמרינן לא שנו אלא שעות אבל א' אמר קודם הנץ החמה וא' אמר אחר הנץ החמה עדותן בטלה:

בא"ד דמעלות השחר עד הנץ החמה ה' מילין והם שמינית היום פירוש משום דמהלך אדם בינוני י' פרסאות ביום שהוא מ' מילין והיום הוא י"ב שעות ושמינית של מ' מילין הוא ה' מילין ושמינית של י"ב שעות הוא שעה ומחצה וא"כ תחילת שעה שניה עדיין קודם הנץ החמה הוא וק"ל:

בא"ד וסבורים שהשעה מתחלת אחר הנץ החמה ר"ל ושניהם מעידים שנעשה אחר הנץ החמה וק"ל:

ד"ה אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה וכו' אמאי עדותן בטלה נשייליה דלמא האי דקאמר ג' סוף ג' והאי דקאמר חמש בתחלת חמש וכו' נראה דהתוס' או קאמרי וה"פ דלמא האי דקאמר ג' סוף ג' והאי דקאמר חמש סוף חמש או האי דקאמר ג' תחלת ג' והאי דקאמר חמש תחלת חמש דאז הוי המעות שתי שעות דאי רצונם לומר כפשוטו דהאי קאמר סוף ג' והאי קאמר תחלת ה' אין כאן טעות כ"א שעה אחת ודו"ק:

בא"ד וא"ת מ"מ נימא עובדא כי הוה ברביעית הוה פירוש אפילו את"ל דהאי דקאמר בשלש בתחלת שלש והאי דקאמר חמש סוף חמש דהחילוק ביניהם ג' שעות אפ"ה יהא עדותן קיימת אפילו לר"מ דנימא עובדא כי הוה בארבע הוי וטעו כל אחד בפחות משתי שעות ורבא ס"ל דלר"מ אדם טועה שתי שעות פחות משהו ולכך יהא עדותן קיימת אפילו לרבי מאיר וק"ל: