מהר"ם על כתובות לו:

בד"ה כולהו רואות ומראות וכו' עד אבל סומא תלינן וכו'. פי' החילוק שבין סומא לאחרים הוא זה דבכולהו אם לא אמרה ולא מצא לה בתולים לא תלינן במוכת עץ אלא אמרינן בעולת איש היא ואין לה כתובה כלל אבל בסומא תלינן במוכת עץ:

בד"ה היוצאת משום שם רע וכו' דהא בעולה ודאי היא. נ"ל דה"פ דהא כשיוצאת משום שם רע דהיינו כשלא מצא לה בעלה בתולים שדינה בסקילה כדין תורה הוא ע"כ כשיש עדים שזינתה ברצון באירוסין ופשיטא שאם אנסה אחר אח"כ אין לה קנס אפילו קודם שנשאת שאם נאנסה קודם שזינתה אין לה דין סקילה דנערה בתולה כתיב ולא בעולה אלא ודאי צ"ל שנאנסה אחר כך פשיטא שאין לה קנס אבל אין לפרש הואיל ויש חיוב סקילה וכו' ד"ל דהא על כרחיך צ"ל דנאנסה קודם שנשאת ואז היתה ארוסה ולכך מקשה המקשן בת סקילה היא פי' ששייך בה דין סקילה והבא עליה בין באונס או ברצון הוא חייב סקילה וא"כ ל"ל דפטור מן הקנס פשיטא דהא קים ליה בדרבה מיניה זה אינו דהא קתני במתניתין וכו' כך צ"ל הצעת וכוונת התוס' אבל אין נ"ל לפרש כוונתם במה שאמרו דהא בעולה ודאי היא ר"ל דכשבא עליה המאנס אחר שיצאה מבעלה משום שם דע ודאי בעולה היא ופשיטא שאין לה קנס וזה יהא כוונת המקשן במה שאמר בת סקילה היא דהא אז אין בה דין סקילה אלא דין חנק כאשת איש וגם אין סברא שיעלה על שום דעת שיהא בה אז דין קנס דהא אשת איש גמורה היא וק"ל: