מהר"ם על עירובין כח.

בתוס' ד"ה אהני כללא קמא וכו' עד אמאי מרבינן ליה טפי משאר צדדין. פירוש למה מרבינן מהאי ריבויי דאפילו ליכא ביטול מלאכה יוצא לחירות ולא אמרינן שמא אתי לרבות דאפילו אינו מום שבגלוי יוצא לחירות ואמאי אמרינן דאתי האי ריבויא מהאי יותר משאר צדדים וק"ל:

ד"ה לפיכך וכו' דמתעשר אחר הבאת שליש. פי' דזהו דין תבואה דאין מתעשר אלא עד שיביא ויגדל שליש גידולו אבל ירקות מתעשרין מיד אפילו לא גדלו אלא מעט:

ד"ה לזרע וכו' ומתעשר הכל לאחר לקיטה. פירוש מיד אחר לקיטה לאפוקי תבואה דאין מתעשר אלא לאחר שנעשה גורן לאחר מירוח: