מהר"ם על חולין קכב:

ד"ה ואם איתא והוא שיונק מבעי ליה כו' והרבי יעקב מקורב"ל תירץ וכו' אם כן מה הוסיף רבי יוחנן וכו'. ולפי פירושו דרבי יעקב בתוך שנתו ואינו יונק בין לר"ל בין לרבי יוחנן לא נקרא רך וק"ל:

ד"ה אוזן חמור וכו' אם כן מאי משני טלאה וכו' דאכתי תקשי ליתני במתניתין וכו'. ואע"ג דרש"י פי' דטלאה הוי מעשה לבטלו מ"מ זה אינו מפורש בדברי דתרצן והוה עיקר שנויא חסר מן הספר וק"ל:

ד"ה לגבל וכו' ונראה כפירוש הערוך דפירש אם יש גבל העושה עיסה בטהרה וכו'. ר"ל אדם המהלך בדרך והגיע למקום שיש גבל המוכר פת אבל אינו עושה עיסתו בטהרה והוא רוצה לאכול אם יש גבל ברחוק ד' מילין המוכר פת ועושה עיסתו בטהרה ימתין מלאכול ולא יקנה מגבל זה שאינו עושה עיסתו בטהרה עד שיגיע להגבל העושה עיסתו בטהרה ושם יקנח ויאכל והוכרחתי לפרש כן כדי שיתיישב לפירוש זה דקאי לפניו ואחריו ג"כ אגבל וק"ל: