מהר"ם על חולין ק:

בא"ד ומ"מ י"ל דההוא דשרי בע"ז כו' והיה מתיר כמו כן החתיכה עצמה. ר"ל דההוא מ"ד ס"ל נמי גבי חתיכת נבלה דהכא דוקא כשנתנה טעם אוסרת שאר החתיכות אבל כשלא נתנה טעם אף על גב דמין במינו במשהו כדהוה אמרינן סלק את מינו כמי שאינו וכו' לא מבעיא שאינה אוסרת שאר החתיכות אלא אפילו החתיכה של היתר הראשונה שקבלה קצת טעם משהו מן הנבילה חזרה להיות מותרת משום דאפשר לסוחטו מותר ס"ל:

בא"ד ולפירושו ודאי ניחא וכו' כן צ"ל ור"ל לפירושו של רבינו אפרים: