מהר"ם על בבא מציעא כב.

ד"ה שטף נהר וכו' וצ"ל דמיירי ביכול להציל וכו' כצ"ל וצ"ל בוי"ו:

בסוף הדבור אבל רש"י דגריס וכו' א"כ מרישא גופיה מצי לאוכוחי וכו'. ר"ל דאי ביכולין להציל איירי למה תני ברישא מפני שנתיאשו הבעלים ולכך הוי שלו דלמא לא נתיאשו מפני דסמכי אהצלה דלמחר וליומא אוחרא אבל לפירוש התוספות דגרסי אם נתיאשו וכו' ופירשו שהיו שם בשעת שטיפה וכו' ומשני ביכולין להציל וכו' כגון שיש באבדה סימן לא היה יכול לאקשויי אם כן אמאי תני ברישא אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו דהיינו יכולין לפרש דה"פ אם נתיאשו ר"ל אם שמענו אותו בפירוש שנתיאש כגון שאמר ווי לחסרון כיס ולכך צריך לאקשויי מסיפא דקתני אם היו הבעלים מרדפים מאי איריא מרדפי' וכו':