מהר"ם שיק יורה דעה רפד

חייבין לישב בסוכה מצד הספק מ"מ השתא דבקיאין ותיקנו חכמי' בוודאי הי' ראוי לברך כמו שאנו מברכין ביו"ט שני על אכילת מצה ומרור ולכך כ' הרי"ף דמשו"ה אין מברכין כדי שלא יהא תרתי דסתרו וכ' הר"ן דהיינו משום זלזול וכמ"ש אליבא דהרמב"ם. ולפי"ז נראה דהרמב"ם והרי"ף פליגו בזה דהרמב"ם בתשובה הנ"ל ס"ל דהא דאמרינין בשמיני ספק שביעי דמיתב יתבי' ברוכי לא מברכינין דהטעם משום דעל ספק מצוה דאוריית' אין מברכין וזה שייך לומר אי לא תיקנו רבנן ובאמת נראה דגם אם הוא ספק גמור תיקנו רבנן וא"כ איכ"ל דהרי"ף והרמב"ם לדיעה אחת נתכוונו דהנה כ' אם אמרינין דגם על ספק דרבנן מברכין א"כ ליכא תרתי דסתרו אהדדי אבל אי אמרינין דעל ספק אינו מברך אלא היכא דהוא תיקון דרבנן וע"כ הרמב"ם לטעמי' דכתב דעל ספק מצוה דאורייתא אינו מברך א"כ על שמיני עצרת הוא מה"ת דהא ביום שמיני עצרת מקרא קודש וכו' וחייב לברך אבל על הסוכה אינו כ"א ספק ואם יברך יהי' שפיר זלזול ליו"ט ויהי' תרתי דסתרו אהדדי וכ"ש לבתר דידעינן בקביעא דירחא דוודאי הוא יו"ט ובוודאי אין שייך לברך על הסוכה

ובזה. אמרתי עוד לישב קושית הנוב"י שהקשה לל"ב דאמרינן דכ"ע ס"ל דאין מברכין ופליגו רק אי יתבינן בסוכה, לר"י דאין יושבין בסוכה בשמיני ואמר ר"י נקוט דר"י בידך דמרא דשמעתתא בשמיני חוץ לסוכה יתיב והקשה הא לל"ק אמרינן דכל גדולי הדור ישבו בשמיני בסוכה והאיך הכריע כל גדולי הדור עיי"ש

ונראה לפי ענ"ד לישב דהנה כתבנו הטעם דאין יושבין בסוכה בשמיני משום זלזולי יו"ט והנה לעיל ס"ל לר"א מי שלא אכל ביום ראשון בסוכה משלים בשמיני א"כ לדידי' ליכא זלזול די"ל דיתיב לשם תשלומין אבל כל זה ניחא אי לא יתיב בסוכה ביום ראשון אבל אי יתיב בסוכה ביום ראשון שוב ל"ל דיתיב לשם תשלומין וא"כ שוב יש זלזול ליו"ט ומיושב שפיר קושית הנוב"י הנ"ל דבשלומא אנן שפיר אין רשאין לישב בסוכה בשמיני משום זלזול אבל הני גדולי הדור שפיר ישבו בסוכה דהא הגמרא מסיק דמאפר קאתו וא"כ לא יתבי בסוכה בראשון ושוב ליכא זלזול ליו"ט דמאן דחזי יאמר דס"ל כר"א הנ"ל ויתבו לשם תשלומין ע"כ אמר דממרא דשמעתתא נוכל להוכיח דהלכה כר"י מדיתיב חוץ לסוכה בשמיני כן נראה לי נכון וברור.