מהר"ם שיק על התורה עא

שגם החלק שראוי לאדם וכבר הונח לעשות בטבע ישלח מלאכו עכ"ח אין כאן ארך אפים כי לזה ברא ד' כח הטבע כדי להאריך אפו לרשעים ויהי' להם אחיזה והנהגה טבעית לכל הפחות כמו שביאר העקידה סדר בראשית על משנה בעשרה מאמרות נברא העולם כו' ע"ש:

ואל משה אמר עלה כו' ויבוא משה כו' ויאמר כל אשר דיבר ד' ויכתוב משה כו' ויקרא באזניהם ויענו כל אשר דיבר ד' נעש' ונשמע מדוע מעיקרא לא אמרו נשמע נראה דהי"ת נתן לנו תורה לעשות בפועל מעשים הנרצים לתקן נפשינו וגופינו ומי יודע במה יתוקן הגוף ונפש ואיזו מעש' נרצה ורק ד' בורא נפשינו וגופינו הוא יודע תועלתם ותורת ד' תמימה משיבת נפש ויש בה תיקוני מידות ותכונות האדם אמנם יש חלק מהמצות הבא ללמדנו דיעות ואמונות אמיתית כמ"ש הרמב"ם שכל מצוה או בא לתקן מידה או אמונה אמיתית מעיקרא סברו שצורך המצות רק לתקן המידות והפעולות וע"ז השיבו כל אשר דיבר ד' נעשה וסברו בעניני דיעות א"צ תיקונים אבל כשקרא לפניהם מבראשית עד כאן וראו קלקול הדורות וס' בראשית עד מתן תורה עיקרו לתקן הדיעות ולכך השיבו נעשה על עניני מדות ופעולות וגם נשמע אמונות ודיעות ד':

ועבדתם את ד' אלקיכם וברך כו' שם אלקיכם מצינו שניתן על העומד בנסיון ומוסר נפשו וממונו לד' כמו שאמרו חז"ל בפ' חלק שהי"ת אמר לדהע"ה שרק לאבותינו שעמדו בנסיון נקרא ד' אלקי אברהם ויצחק ויעקב וזה שאמר ועבדתם את ה' אלקיכם שיהי' כבחינת אלקיכם שתעמדו בנסיון אז הברכה טובה לכם וברך כו' והסירותי מחלה היינו בממון וגוף ועוד ברכה אחרת ע"י עבוד' במסירת הנפש לא יהיו תחת המזל כיון שהם לד' וחיי ומזוני ובני לאו בזכותא אלא במזלא תלי' אבל אם תמסרו לד' לא יהי' עקרה ומספר ימיך אמלא:

תרומה ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו כו' נראה שצוה ד' שהם מעצמם יקחו תרומה ולא יהי' ע"ד ציווי שד' צוה לקחת תרומה כי הי' רצון ד' שיעשו זה בלב שלם ובנפש חפצה ומבחיר' חפשית ואלמלי צוה ד' מי יעיז פניו לעבור מצות אלקיו ושוב אין נתינת הנדבה בנדבת נפש ממש ולא באלה חפץ ד' כי אינו חפץ אלא בנדבה לכך אמר ויקחו לי תרומה ועי"ז תקחו את תרומתי מאת כל איש אשר ידבנו לבו דרך מרן המחבר ז"ל מורה לנו עוד פשט אחר הפשוט והוא דמלת ויקחו הוראתו מיוחד על פעולת ההפרשה ועצם הלקיח' מממונם והנתינה למקום המכוון מאליו יובן ופירושו שיקחו מאתם ויתנו לי עיין ראב"ע ומדהזכיר הכתוב ההפרשה וסתם ולא פירש כמותו ע"כ משום שאין לו קצבה ויקחו כפי שירצו ליקח לא כן אם אמר הכתוב ויתנו לי אזי עצם פעולת ההפרשה מובן מעצמו ואינו מוזכר ולא דיבר בו הכתוב רק דיבר ממצות נתינה וחיובה בכלל ושייך גם על דבר שיש לו קצבה כגון מעשר וכדומה וכאן בתרומה הזו באמת לא הי' לו קצבה לכן צודק בו יותר לפי משמעו מלת ויקחו ותכלית עשיית המשכן הי' להראות החבה והשגחה הפרטית הנפלאה אשר עיני ד' משוטטות על עמו גם בלי משכן ושכינה השוכן על המשכן הוא אות על השגחה ושכינת כבודו אשר הוא שוכן על נפשם ובקרבם והוא חבה כפולה ומכופלת ולכך מדד ושיער ודקדק על כל פרט ופרט האיך יהי' נעשה כי במדבר שהי' השראתו על נפשם גדולה הרבה אשר לא זכו עלי' עוד כהשגחה הנפלאה הזאת ואנו מקוין עלי' לימי העתיד משא"כ בבנין שלמה לא האריך כן בכל פרט שאז לא הי' ההשגחה על אופן זה עי' בעקידה שהאריך וזה הנראה לפי פשוטו ועד"ז יש לכוין מעשה המשכן למעשה האדם ולצורתו וכמו שביאר בזה בכוזרי מ"ב ואין להאריך כאן ויש לכוין בזה הקרא דכאשר אני מראה אותך את תבנית המשכן היינו גופו עצמו שהוא תבנית המשכן וכליו כן תעשו ועוד יש לפרש וכן תעשו דהנה מצות המעשיות הם מרמזים על דיעות נכונות ואמיתיות ועי"ז הלביש ד' ותיקן העולם שהמעשים מצד עצמם יהי' להם מבוא בקודש כמו שבארתי במקום אחר ולא כן דעת מי שלא ניתן להם תורה אלא אומרים כי אין צורך במעשים אלא הכל תלוי בשכל וכבר הכה על קדקדם הכוזרי וביאר כי אי אפשר להשיג בשכל בזמן רב מה שיוכל האדם להשיג על ידי החושים בזמן קרוב ועד"ז שנתקשה משה בעשיות המשכן לידע אותם וע"י הראי' הוקל לידע ולירד לסוף סורו כן תעשו כל המעשים כדי לירד לסוף סודיהם ודוקא באמצעות המעשים במעשה החושים אפשר זה ולא בשכל מצד עצמם: