מהר"ם שיק על התורה טז

בפ' בראשית בגמ' מס' יומא אלמלא קול גלגל חמה נשמע קול המונה של כרך ואלמלא קול המונה של כרך נשמע קול גלגל חמה וגו' עי' בעקידה שער ב' ויש לפרש נמי כי מלבד ששמים מספרים כבוד ה' יכלתו וחכמתו וטובו הם מלמדים מוסר לאדם שאל יגבי' לבו ואל ירום לבבו מאחיו משלוה שנתן לו השי"ת בעושר וכבוד כי שלות העוה"ז הוא עובר ומשנה עצמו בכל עת וכגלגל חוזר בעולם וכצאת השמש בגבורתה עומדת בגובהי מרומים ובצהרים אז תטה עצמה לבוא להעריב שמשה ולהיות לילה ככה שלות העוה"ז אין לחסות ולבטוח בהם ולמען שיהי' זה לנגד עיניו שם ה' דרכי השמש על אופן זה שאל יגבי' לבו בהמון קולות ונכבדות המדובר אצל בני אדם במעלות העושר והכבוד אמנם כמי בהיפך אלמלא הושם בטבע שיהמו וירצו המון העם אחר העושר והכבוד לא הי' טוב ויפה עולם לא הי' אדם בונה בית ולא עבד אדמה ולא עסק במו"מ ולא תוהו בראה וגו' ולזה אמר אלמלא יראה האדם בכל עת שינוי והתהפכות עניני העוה"ז ושמשה איך נוטה ומתהפך הי' שומע בקול המונה של כרך דהיינו שהי' נשתקע בדברים אשר יהמו עלי' בני אדם יושבי כרכים בתאוה ועושר וכבוד ובהיפך אלמלא נשמע קולה של כרך ר"ל אם לא הושם בטבע לעניני העוה"ז הי' נשמע קול גלגל חמה ולא הי' אדם עוסק בישובה של עולם כמו שפרשו חז"ל מקרא בקהלת ג' גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה אלקים מראש ועד סוף והיינו כנ"ל אמנם כשם שגלגל שמש מראה לנו השינוי והתהפכות עולם שאל תבטחו בנדיבים בבן אדם וכו' ככה ג"כ השמש הוא מנחמת ומייחלת לכל אדם בעת צרה שאל יתייאש כי לכל זמן וערב ובוקר עשה ה' שניהם כולם מרועה אחד ניתנו הצרה המכונה ללילה והישועה שמכונה לבוקר והראי' ע"ז שהלילה עצמה היא בוקר במקום אחר ולא עוד אלא אפי' במקום אחד הזמן עצמה שלפעמים לילה בתקופת טבת, היא יום בתקופת תמוז ובהיפוך מה שהיא יום וגו' וזה אות שהכל הוי' וההעדר הטוב ורע הכל מרועה אחד:

ועד"ז יש לפרש בתהילים י"ט יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת שהפי' שע"י שינויים שבין הימים שלפעמים היום ארוך והיום לוה מהלילה היא תתן אות שהכל אומר אחד ואעפ"י שהלילה נראה לנו רע ע"י שהכל מעשה אחד הטוב עכ"ח תחוה לנו דעת לירד לסוף דעת בוראינו כי הכל לטוב ע"ד שאמר החובת הלבבות בשער הבחינה בענין יום ולילה וזה אמר יום ליום כנ"ל יביע אומר שהכל אחד וא"כ כי יקשה לנו על הלילה עכ"ח לילה ללילה יחוה דעת כי הכל לטוב אם נבחין בם ועד"ז נמי פי' דברי רש"י שפי' על ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ולא יום שני שר"ל יום אחד של יחיד בעולמו והיינו כנ"ל עפ"י מה שפי' הרמב"ן בחומש שיש לומר שרמז כאן שבזמן אחד יש ערב ובוקר בעולם וזה היא סימן שהוא מעשה יחיד והיא המנחם לן כיון שמעשה אחד היא ואנו מכירין חכמתו ויכלתו וטובו מהיום עכ"ח גם זה לטוב לנו ועד"ז גם כן הפי' של המאמר הנ"ל אלמלא קול גלגל חמה היינו קול הנחמה נשמע קול המונה של כרך וגו' היינו שחלילה נשמע קולם של המונם ויבהלו ויחרדו מהם ומהמונם וגו':

ועד"ז ג"כ יש לפרש בישעי' שומר מה מלילה מה מליל אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו ויאתיו והוא כנ"ל אמר שהם שואלים לשומר דהוא כינוי לנביא מה מלילה דהיא כינוי לצרה ואמר לילה וליל נגד ב' החשכות חשכות וצער מחמת קניני עוה"ב שאנו עניים מרודים ושפלים ונגד חשכת השכל והיראה ודת וע"ז השיב אמר שומר אתא בוקר וגם לילה ר"ל כיון שהבוקר בא אע"ג שהם לילה במקום אחר או אפי' באותו מקום כנ"ל