מהר"ם שיק על התורה יד

פסוק כ"ח ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם, לכאורה יפלא מי לא ידעינן עד עתה כי יהושע הוא משרת משה הלא כבר כתיב שמות כ"ד פסוק י"ג ויקם משה ויהושע משרתו' ולמה אח"ז במדבר י"ג פסוק ט"ז כשהזכיר יהושע לא אמר שהוא משרת משה ובפרט תוספת התואר מבחוריו, אולם יש לפרש בדרך זה שכבר האשימו רבותינו ז"ל את יהושע ואמרו בתלמוד כל דמותיב מלה קדם רבי' אזל בלא ולד שנאמר ויען יהושע וכו' ועי' באור החיים הקדוש שנותן טעם למעשה יהושע ולדרכנו י"ל דהכתוב עצמו אמר התנצלותו והוא דלכן הרהיב עוז להורות לפני רבו יען שהי' משרת משה מבחוריו היינו מנעוריו כפי' רשב"ם ז"ל שם וכל מה שלמד וידע הכל הי' תורת משה כמבואר במדרש שדרש סתם ולא בשם משה רבו כי הכל יודעין שהוא תורת רבו ולכן לפי הסברא לא שייך לומר שהוא נוטל שררה לעצמו לדמות למשה כי הכל יודעין שהוא תלמידו ועבדי המוכנע תחתיו מנעוריו כמו עבד יליד בית, היתפאר עבד עלי אדונו ורק אצל אחר שאינו משרת שייך לומר במקום גדולים אל תעמוד שלא להראות לעיני הרואים שהוא דומה ושוה לגדולים ההם לא כן אצל משרת ובפרט משרת הרגיל עם אדונו לשמוע בקול דברו כמובן ע"כ אמונתו ואהבתו לרבו הציקתהו כי הוחס לבבו על כבוד רבו ולזה דיבר לפני רבו, ועם שבכ"ז האשימו אותו רבותינו ז"ל מפני שחוקה כתיב שלא להורות בפני רבו בכל אופן אך כ"ז לפניו כלומר קודם ששמע דברי רבו אבל אחר ששמע יכול לדון ולסלסל לאמריו ולהוסיף עם יסוד דבריו ולגבי אחרים נמי משרתיו עושי רצונו אפי' שלא מנעוריו ליכא משום במקום גדולים אל תעמוד כאמור ומיושב הכל:

אחי ורבותי כן הדבר הזה אלי אשר זכני ה' יתברך להיות משרת משה הגה"ק זי"ע עושה רצונו נחת רוח לנשמתו הקדושה להפיץ מעיינותיו חוצה לכן גם אם סלסלתי בדבריו ליכא בי' משום במקום גדולים אל תעמוד, כאמור וגם הם כמיוט ממש דבריו רק הארכתי למעניתו ובכלל דבריו דברי ולכן לא הצגתים למטה בשולי ובשיפולי היריעה תחת קו כנהוג כי אינו חשוב לעמוד בפני עצמו באשר הוא מעט מזער ובמקומו הוא מובלע וכ"ז לרווחא דמלתא במשא ומתן של דבר הזה איך ואופן להוסיף על דברי גדולים אך בנדון שלי שהערותי מעטים המה ונער יכתבם אינו כדאי להקפיד עליהם אף לדבר אודותם כי גם אני עצרתי כח והייתי נסוג אחור זחלתי לחוות דעתי אף אני וזה האות כי לא הרבת מלין באשר לא היתה מתחילה דעתי לכך כי נרעשתי ונפחדתי מהדר גאון מרן זצ"ל וזולת זה יכולתי בעזה"י להוסיף כהנה וכהנה לקשור נימא בנימא ולבוא מענין לענין באותו ענין עם חידושי ורבים טובים מהם ורק כפעם בפעם כאשר מלתי מלים וגם ראיתי שהם כמעט ממש דברי מרן זצ"ל רוחי הציקתני ועצור לא יכולתי ודי בזה:

וזאת לדעת כי כל הדברים אשר נסגרו במסגרות עגולים כזה () הם דברי מרן המחבר ז"ל בעצמו כן הי' וכן נמצא בקונטרסים שלו:

והנה בן יכבד אב ואיך אתאפק מלהזכיר בזכרון טוב לפני השי"ת את כבוד אבי מורי המנוח היינו צדיק היינו עובד אלקים הנכבד המפו' מו"ה ברוך זלה"ה מק"ק זענטא תע"א אשר הורני ותמך לבי בדרכי התורה ויראת ה' למדני ואהבת אב לבנים הודיע אהבה נאמנה להטיב לי בכל יכלתו וכפעם בפעם חיזק את לבבי מקול מחצצים אבני נגף הזמן אשר בין משאבים שואבי מי התורה ודבר על לבי דברים היוצאים מן הלב לב טהור גם רחמני וטוב דברים נאמנים מצדקות ה' המושיע ומגן, ברוך הי' בבואו ימי עלייתו כאשר זרחה עליו השמש שמש ההצלחה ובין עשירים גדולים הוא נמנה חלקי ה' אמרה נפשו לשמור ולעשות ובעירו אשר לא מקום זרע התורה היתה אז הי' הוא פותח ראשון ללמד בניו תורה ותעודה וגם אחז בדרכי אבותיו אא"ז המנוח תם וישר וירא שוע וקצין כש"ת כ"ה ישעי' זללה"ה להיות ביתו פתוח לרוחה והעניי' בפרט ואוהביו הרבים בכלל כל אשר יצא ונכנס בביתו ממש כבני ביתו נחשבו לו ופזר נתן וערב בעד ריעיו ואחיו במאות ואלפים, וברוך הי' בצאתו ימי ירידתו מנכסיו נמצא לבבו נאמן לפני השי"ת עובד מאהבה וככחו אז מפתו נתן לדל הכל נתן אף השמלה בכלל גם מקום ללון בעל מכניס אורח בסבר פנים והשתעדע ודבר עמהם כאשר ידבר איש אל רעהו ואיש את אחיו כי מטבעו הטוב כל שמץ גאות חלילה לא ידע ומה אאריך הלא חם לבי בקרבי בהגיגי כי בעוה"ר כבר איננו פה עמדי היום אך יותר ממה שכתוב כאן יש בשבחו ובדרכיו אשר ראיתי לפארהו חכמתו העמוקה ומדותיו התרומיות כי נהג מנהג דרך ארץ להיות דעתו מעורבת עם הבריות ולכבד את הבריות