מהר"ם שיק אורח חיים רמא

דאין לנו שלמי שמחה וכו' וכ' דלהרי"ף והרמב"ם והרא"ש גם בזה"ז מצות שמחה מדאורייתא ועוד כ' דאפילו אי שמחה דאורייתא איכ"ל דבלילה ראשונה של יו"ט אין השמחה מדאורייתא. אלא מדרבנן. וא"כ איכ"ל דזה כוונת הב"י כיון דקי"ל דעיקר שמחה אינו רק חד יומא והוא דאסור לערב שמחה בשמחה והלילה נגרר אחר היום. ואם נשא בערב הרגל ורוצה לעשות הסעודה בליל יו"ט ראשון בזה פליגו התשובו' הרשב"א וע"ז כ' דאיכ"ל. כיון דשמחה בליל הראשון הוא מדרבנן הוי מילתא דרבנן וקי"ל להקל כן יש לפרש כוונת הב"י. אמנם המג"א אפשר דס"ל כמו שהוכיח ג"כ בשאגת ארי' שם דלדעת הרי"ף והרא"ש גם בלילה הא' שמחה דאורייתא והב"י פסק לעולם כתרי מהני תלתא הרי"ף והרא"ש והרמב"ם. ולכך סובר דגם בלילה הראשונה שמחה דאורייתא. ולכך הקשה לפי שיטת הב"י שפיר כך נראה לפי ענ"ד. ועכ"פ. נראה לי לישב בזה סתירת הש"ע דמה שהתיר בסוף סי' תרצ"ו לעשות חתונה בפורים היינו שיעשה הסעודה בלילה שהוא ליל ט"ו ואז אין אנו מחוייבין סעודה מצד הפורים ויכול לצאת בסעודה ההוא חיוב סעודת הנישואין וא"כ דברי הש"ע באה"ע ובאו"ח עולין בקנה אחד דכשם שפסק באה"ע בסי' ס"ב דבנישואי ב' נשים אין איסור ה"נ בפורים והסעודה שאוסר שם בסי' ס"ב בב' נשים ה"נ אוסר בפורים. ובאמת כוונתו לעשות הסעודה בלילה בליל ט"ו שאין אז חיוב סעודה מצד פורים כן נראה לפי ענ"ד שהם עולים בקנה אחד דהיינו לפי הטעם שכ' לעיל דהנישואין שרי. ואכתי הוי רשות. וכן מנהג העולם דבשושן פורים עושין החתונה אבל בזה מחמירין דבי"ד אין עושין אפילו נישואין. דשמא יאכלו ביום שהם מחוייבים בסעודה מכח פורים ואין מערבין שמחה בשמחה. כן נראה לפי ענ"ד נכון וא"ש ובזה אחתום בברכה יהי ה' עמו. ולאלתר יכתב ויחתם לחיים טובים ולשלום עם כל ב"ב וכל אשר לו ידידו הדורש שלומו הק' משה שיק מברעזאווע