מהר"ם שיק אורח חיים יא

תשובות מהר"ם שיק חאו"ה תשובה א' בעזהי"ת אור ליום ו' ואתחנן תרל"ה פ"ק חוסט: החיים והשלום וכ"ט לתלמודי האברך המופלג בתורה וביראה מו"ה שלום סגל ני' בק"ק ווילחאוויץ: מכתבך קבלתי ובו נתבשרתי שאתה לומד בהתמדה בעזהי"ת ושמחתי מאוד על הבשורה הטובה וה' יהיה עמך ותעלה מעלה מעלה. וע"ד ד"ת אשר כתבת לי אם אמנם שאין לי פנאי ואני טרוד מאוד גם הדברים אשר שאלת הם רובם מפורשים. אמנם היות שבקשת ממני להודיעך איך אני נוהג בזה לא אמנע מלהשיבך והנה שאלתך א' לענין נט"י מי שניער כל הלילה ומבואר בש"ע סי' ד' סעי' י"ג דיטול בלא ברכה ונסתפקת אם גם אם ישן ביום עד סמוך לצה"כ ואח"כ ניער כל הלילה וכן אם ניער כל הלילה. וכשהאיר היום קרא את שמע וישכב לישן אם אח"כ כשעומד משנתו צריך לברך כל הברכות ועוד נסתפקת אם הלך להטיל מים ולא הי' יכול לברך מיד אשר יצר אי יכול לברך אח"כ כגון שיצא באמצע התפלה במקום שאין רשאין להפסיק אם לאחר שסיים תפלתו יכול עדיין לברך ובס' זכור לאברהם אות ב' מהלכות ברכות כ' דבס' ברכי יוסף הסכים דאם עבר זמן מה אינו מברך ועוד נסתפקת בענין ברכות התורה בניער כל הלילה דהמג"א סימן מ"ז ס"ק י"ב הקשה על מה דמשמע מש"ע דלא יברך ובסי' תצ"ד ג"כ מסיק דיברך אך אם רוצה לצאת ידי ספק ישמע מאחר וכו': הנה על הספק הראשון כבר מבואר בש"ע או"ח סי' ד' סעי' י"ג דבניעור כל הלילה הוי ספק ופסק רמ"א דיטול בלא ברכה. ובאמת קשה לי לכאורה כפי מ"ש המג"א שם ס"ק י"ב ועיי"ש במחהש"ק בכוונתו דהרי יש ב' טעמים על ברכת נט"י בבוקר לדעת רשב"א משום דנעשה כברי' חדשה ולדידי' כ' ב"י דאיכא למימר דלא פלוג ואפילו בניעור צריך לברך ולהרא"ש הטעם משום כיון דישן וידים עסקניות הן ונוגעים במקומות מכוסים ומטונפים ולדידי' לא מסתבר לומר דניער כל הלילה יברך משום לא פלוג ולכן לא יברך ומיהו קשיא לי אכתי דאם ניער כל הלילה ובבקר יעשה צרכיו קודם שילך להתפלל עדיין מחוייב בברכה ממנ"פ דהא פסקינין בחו"מ סי כ"ה והובא בש"ך יו"ד סי' רמ"ב דאפילו אם הרוב מסכימי' שלא מטעם אחד הוי רובא וא"כ ה"נ בין להרא"ש ובין להרשב"א יהי' צריך לברך דהרא"ש הא ס"ל דאם עשה צרכיו אפילו קודם תפלת מנחה חייב לברך על נט"י ולרשב"א הרי אמרינן לא פלוג משום ברי' חדשה וא"כ ניער כל הלילה ועשה צרכיו קודם התפלה בשחרית יהי' מברך ממנ"פ ונ"ל די"ל מכאן ראי' למ"ש הש"ך ססי' רמ"ב הנ"ל דבדאורייתא לא סמכינן אם הרבים אינם מסכימים מטעם אחד וססי' רט"ו פסק הש"ע דברכה לבטלה הוי איסור מן התורה משום לא תשא וכו' ולכך שפיר פסק דלא יברך ויהי' קשה מכאן על הא"ר ססי' רט"ו דרצה לומר דלא תשא וכו' הוי רק מדרבנן: והנה כפי מ"ש רשב"א דהטעם משום ברי' חדשה לכאור' נ"ל דאפילו בניער כל הלילה ג"כ נקרא ברי' חדשה דהרי הרשב"א מדמה נטילה זאת לקידוש ידים ורגלים והרמב"ם בפ"ה מביאת מקדש פסק דאפילו בניעור כל הלילה צריך קידוש ידים ורגלים ונראה משום דהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מ"ב וא"כ גם בניער לרשב"א צריך לברך אמנם מלשון הפוסקים מבואר דרשב"א ס"ל דוקא בישן נעשה ברי' חדשה ועל זה לכאורה קשה דאפילו אם הוא ישן ביום יברך כיון דהשינה עושה אותו כברי' חדשה ואין לומר דתרתי בענין שינה ועלות השחר. דנראה מדברי הפוסקים דגם אם עמד קודם עלות השחר לכ"ע מברך ענט"י וגם שיטת הרשב"א ע"כ משום דשינה לחוד גורם ומ"ש ביום דפסק שם בש"ע דהוי ספק וצ"ל דהספק הוא עפ"י הזוה"ק מובא בב"י שם דבשינה טועם אינש טעם מיתה ולכך כשניער מטעם מיתה הוי כברי' חדשה והב"י הביא שם דיש לספק אם גם ביום הישן טועם טעם מיתה ולפי"ז א"ש דודאי ביום הוי ספק ברכה ולכך אין מברכין אפילו לרשב"א ואפילו עשה צרכיו והולך להתפלל דהרי גם להרא"ש הי' ראוי לברך והוי ס"ס מכל מקום הא כתב הברכי יוסף שגם במקום ס"ס אין רשאין לברך ספק ברכה וכ"ש דאנן לא קיי"ל כהרא"ש וא"כ הרי מבואר ספק שלך דגם בישן בלילה מברך אבל אם ישן קודם הלילה או אחר הלילה דהוי ספק אי הוי כברי' חדשה והוי ספק ברכה ונפשט ספיקך ומטעם זה ג"כ אם לא ישן בלילה לא יברך המחזיר נשמות וגם המעביר שינה כיון דלא טעם טעם מיתה. וגם לפי הנ"ל מבואר דהישן בלילה צריך לישן שיתין נשמי ועל הספק הב' אם הפסיק וכו' אם צריך אח"כ לברך אשר יצר הנה באו"ח סי' רכז לענין ברכת השבח משמע דבעינן תוך כדי דיבור של המעשה וטו"ז כ' שם דלאו דווקא ומחצהש"ק הביא שם פלוגתת הפוסקים בזה ומסיק דלאחר כדי דיבור של שמיעה וודאי אינו מברך מספק והיינו לענין ברכות השבח מה שאין כן בברכת הודאה על הטוב שהטיב ה' עמנו כמו כל הברכות של שחרית. נראה מש"ע סי' ו' וז' דצריך לברך אפילו אם שהה בנתיים דנשאר החיוב עליו שכבר נתחייב באותה ברכה ומעשים בכל יום. דדרך העולם דמברכין ברכת השחר בביהכ"נ אפילו אם הוא זמן מרובה מעת קמם מהמטה וע"כ משום דכיון דכבר נתחייב נשאר החיוב עליו ויש לו זמן לברך וכמו שיש זמן להתפלל ומטעם זה דעת מהר"י אבוהב בסי' ז' דאפילו אם שהה ולא ברך על שעשה צרכיו. פעם אחרת מחוייב לברך שתי פעמים ונהי דהפוסקים פליגי ע"ז וס"ל דהודאה אחת עולה לשניהם. מכל מקום כולם מודים דמשום הפסק לא נתבטל חיובו וכן נוהגין: ועל הספק השלישי בדין ברכות התורה אם ניעור כל הלילה בוודאי גם אנו עושין כהמג"א לכתחילה להניח להוציא עצמו ע"י אחרים ידי חובתו אבל אם אין כאן מי שיוציא אותו מברך בעצמו ולי נראה הטעם דהרי בעירובין פרק הדר ח"א לא אברי לילה אלא לשינתא וח"א וכו' לגירסא ואמרינן דלא פליגו הא בתקופת טבת וכו' וכבר כתבו הספרים שצריך אדם לישן עד ד' שעות או יותר וא"כ אותה שעה שצריך שצריך אדם לישן אז בוודאי אינו מחוייב לעסוק בתורה כיון דלא אברי לילה אז אלא לשינתא וא"כ יש איזה שעות בלילה דאינו מחוייב לעסוק בתורה ואפילו אם הוא ניעור ועוסק מ"מ אינו מחוייב וכל שאינו מחוייב בדבר מפסיק בין החיוב וכעין דאמרינן לענין ציצית אם לילה לאו זמן ציצית צריך לברך בבוקר מחדש. וא"כ שפיר מברכין ואפילו ניער כל הלילה צריך לברך כיון דאפסיק זמן שאינו מחויב כן נראה לי לפענ"ד ואחתום בברכה המשולשת חזק ואמץ בתורה וביראה דברי רבך הדורש שלומך: ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה ב' החיים והשלום וכ"ט להרבני המופלג בתורה החרוץ ושנון מו"ה מרדכי ליב קליין ני' בק"ק מיקלאש: