מהר"ם שיף על זבחים יט.

גמרא מדלי ליה המיינאי כו'. כצ"ל:

ברש"י בד"ה והוי מדלי לי המיינאי כו' אבנטו היה כו'. אצילי ידיו והשפילו כו':

ברש"י בד"ה ותיפוק ליה כו' שרי ר"י. הס"ד. אבל אכורך עליה גמי דגופא דמתניתין אפשר דכיון דצריך לרפואה אינן חוצצין. אבל בעירובין מפרש רש"י בהדיא דאף אמתני' פריך ע"ש. ומ"ה בשמאל כו' לעבודה. הס"ד:

בד"ה ודאי פליגי כו' במשמע. הס"ד:

בד"ה לישנא אחרינא אמרי לה כו' הוא דפליגי לישנא. הס"ד. ומ"ה לימא כו' דאילו ר"י פשיט לן כו'. ר"ל ר"י ודאי פליג אדרבי יהודה ולית לן למימר דלא פליגי דהא עלה כו'. אלא דרבא דאיתמר בעלמא כו':

בד"ה ולר"י דקאמר כו' :

בד"ה רבותא הוא כו' כבשרו. הס"ד:

בד"ה בית השחי כו' בבשר. [הס"ד: ומ"ה גופו כו'] גופו. הס"ד: ומ"ה נימא כו' מגורר ותחובה בו כו' מעיקרא. הס"ד: ומ"ה יצא שערו כו' שערו מאי. הס"ד: ומ"ה תפילין מהו שיחוצו למהוי יתור בגדים. הס"ד: ומ"ה אליבא כו' ובהקומץ רבה. הס"ד: ומ"ה לא תיבעי לך דודאי חייצי כו' לא מצוה היא דניהוי כגופו כו':

בד"ה דיום נמי חייצי דאל"כ מצינו כו'. כצ"ל:

בד"ה ומן התפילין כו' מן המצוה. הס"ד. ומ"ה דלא מתני ליה אסור שאין כו' לשנות בהן איסור. הס"ד: ומ"ה דיד חוצצין כו' לבשר. הס"ד:

בתוס' בד"ה כורך כו' משום דמסיק פרק כל כתבי כו' ספוג יבש וקשר עליו כו' וקאמר התם דלמדנו דספוג אינו כו' משמר נמי כו' ובסמוך כו' דאבל לא במדינה. הס"ד: ומ"ה מאי אריא כו' משום לשון חכמים מרפא דכיון שהקושיא היה לפירושם דהול"ל צלצל דהוי חידוש גדול יותר אינו דומה שיתרץ נמי חידוש יותר דשרי במקדש וכפירש"י לכך מפרשו משום לשון חכמים מרפא שגם לישנא דגמרא אגב אורחא אינו משמע כפירש"י:

בתוס' בד"ה תפילין כו' דבשל ראש הא אמרינן בסמוך דאין חוצצין כו' ומיהו הא דתניא אינן כו' חידוש שאין חוצצין כו' פתילי הציץ. הס"ד: