מהר"ם שיף על שבת צז

בתוס' בד״ה לא ס״ד כו' דס״ד דרבנן נמי מחייבי אתולדה במקום אב כו'. קצת קשה א״כ התרצן אמאי נדי מהך סברא ומוקמי בהיפך מסברת הס״ד דלס״ד לר״י תולדה ולרבנן אב ודוחה בהיפך לר״י אב ולרבנן תולדה יניח סברת הס״ד דלרבנן אב היינו מיסך ממש ודוחק לומר דלס״ד צריכין מכח הכרח לדחוק בכך אבל למאי דדוחה מוקמי ברווחא. ואפשר לומר דמוסיף לא אתי שפיר לפי״ז דגם לרבנן הוא אב רק ר״י מחלק לשובט ממיסך מיבעיא ליה משא״כ לס״ד בלא״ה מוסיף לא אתי שפיר אליביה. ועוד דלפי״ז הוא פלוגתא רחוקה דלרבנן מיסך ממש ולר״י אפילו מיניה תולדה לא הוי רק אב אחרינא משא״כ לס״ד או למאי דדחי השתא קרובים בסברתן וק״ל: