מהר"ם שיף על סנהדרין ו:

גמ' ואפאה אולי [נקט ואפאה] לכלול נמי ברכת הנהנין כדעת קצת הפוסקים שאין מברך עליו ברכת הנהנין. עיין בב"י אורח חיים סימן קצ"ו וברא"ש ריש פרק שלשה שאכלו:

אפשר לכוין בברכת יעקב. פשוטו דבוצע בירך. המברך לגזלן. שמעון ולוי כלי חמס מכרותיהם. והנני מברכם. שולל פירוש פשוט דקרא. יהודה אתה כו' מטרף בני כו' שולל פירוש מ"ד בוצע ברך נגד יהודה מטרף בני טלית וכפירש"י בפשוטו ועיין בתרגום אונקלוס ותרגום יונתן. יששכר כו' זבולון כו' זה עוסק בפרקמטיא ומספיק כו'. שלא תימא מצוה הבאה בעבירה כו'. דן ידין כו'. האי דהוי אמר דונו דינא כו' [אמר ש"מ מדן קאתי שנאמר דן ידין]. להורות שהפירוש אמתי של בוצע ברך על פשרה:

ברש"י בד"ה ה"ג שמא יתחייב חזק ונמצא רודפו רודף את הדיין כן נ"ל לגרוס. שאין לשון רודף את הדין להפוך כו' וכן העתיקו הר"מ. ולפירש"י אינו רק טרחא וזילותא כמשמעות לשון קש"ה בעל מריבה כו' וגריס ונמצא רודפו לא חז"ק וצ"ל לפי"ז [דלא שייך תי' התוס' בד"ה ונמצא חזק] דנקט אחד רך לרבותא אע"ג דספק הוא שמא יתחייב הרך אפ"ה מששמע דבריהם לא תגורו. והתוס' פי' רדיפה כמשמעות לשון חז"ק שיכנו וכהאי גוונא. ונקיט בדוקא [אחד רך] כו' [כמ"ש התוס']. [ומ"ש התוס'] כדמוכח בתר הכי כו' רצונם לומר מדלא מייתי רב אנן עד אחרי דברי רבי יהושע בן קרחה משמע דלר"ל לא תגורו כפשוטו לשון יראה לא [מלשון] כנושו. וכמ"ש התוס' אח"כ [בד"ה לא תכניס]:

בתוס' בד"ה נגמר כו' ומיהו כשמחייבין שבועה כו'. עיין בזה בהג"א דמשמע דקאי דוקא לפירוש התוספות ועיין: