מהר"ם שיף על כתובות לו:

בתד"ה אי דקטעין כו' ק"ק לפיר"ח כו'. ולשיטת ר"י לעיל דוקא דטעמא משום שהיא בחזקת מ"ע אבל לשיטת רש"י משום דטענינן בשבילה משארסתני נאנסתי לא קשה מידי גם דוקא לפיר"ח דלרש"י י"ל מ"ע אין לה דמים ופ"פ וק"ל ולכן כתבו ק"ק די"ל דר"ח ס"ל כשיטת רש"י דהטעם דטוענין משארסתני נאנסתי לא מטעם שהיא בחזקת מ"ע וק"ל:

בתד"ה משום דמעיד כו' קס"ד כו'. דלא ניחא להו כפירש"י דס"ד דאפודה קאי כו' דממ"נ אם נאמר שהמקשה הבין הרישא דהפודה ומעיד בה ישאנה א"כ הול"ל ולמפרכא כפשוטו כיון דס"ד דמעיד אפודה קאי הא קתני ברישא הך בבא גופא פודה ומעיד ישאנה ולמה לי' משום דמעיד בה כו' אע"כ הבין הרישא פודה בלא מעיד ולהכי מקשה למאי דס"ד סיפא אפודה דרישא קאי אמאי גרע משום דמעיד כו' א"כ יש לך קיצור למה נאמר שהבין דאפודה קאי אף אם ידע דלא קאי אפודה מ"מ פריך שפיר דהא קתני ברישא פודה ישאנה אף שאינו מעיד בה ולא ידע אם זינתה או לא ע"כ מטעם דבקדושתה קאי מסתמא ולמה מעיד בה בלא פודה לא ישאנה למה גרע משום דמעיד בה הא אף בלא עדות היה יכול לקחת אותה דכיון שאינו מעיד ליכא עדיפות משום דפודה דהא אינו יודע מאומה וק"ל: