מהר"ם שיף על כתובות קג.

גמ' לשון חכמים כו'. אף שאין כוונתם לזה רק על דין משמיענו אגב אורחא רפואה ברכה ועושר ורפואות דמי שאחזו ודשבת אין חידוש דאף חכמי הרופאים עשו חיבור רפואות ותחבולות במשא ומתן. והא דיוצא בשן שועל בשבת אף שכוונתו אדינא מ"מ לא שייך בזה לשון חכמים מרפא דלא נשמע ממתני' מאי רפואתו ולאיזה דבר רק בגמ' לשינתא כו' וק"ל. ובח"ש נכנס בדרכים עקלתון:

בתוס' בד"ה ולא אמרן כו'. האשר"י ממאן בסברת התוס' ע"ש:

בתוס' בד"ה ה"ג שיפוצא מאי כו'. דלפרש"י [דגריס שיפצה] פתח בכד וסיים בחבית דהו"ל למיבעי נמי בנתה מאי דהא לא קאמר רק אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו כו' ואי פשיטא ליה כיון דלא תעביד לכתחלה ה"נ בדיעבד הו"ל למיבעי מהו שתשפץ לכתחלה אלא ע"כ לכתחלה פשיטא דלא תיעבד כי היכי דלא תבנה לכתחלה א"כ נופל האיבעיא בבנתה כמו בשיפצה להכי פי' שיפוצא כו' ואה"נ דלכתחלה מבעיא ליה ובבנתה פשיטא ליה כיון דלכתחלה מעכב עליה בדיעבד ומי לא וק"ל:

בתוס' בד"ה ברכת הבית ברובה פי' ר"ת כו'. ולא כפרש"י מזל דרבים כו' דא"כ מאי פריך וליתבו כו' וכי ידעינן כמה ואם לפי ערך שנים שעברו וכי כל השנים שוין כמ"ש התוס' פרק מי שמת ולפי' ר"ת פריך וליתבו לפי ברכת הבית כו' היינו במזונות ושאר צרכים: