מהר"ם שיף על חולין צ:

גמ' מי כתיב לא יאכל המזבח כו'. טפי הול"ל קרא דרבי ודו"ק:

גמ' פרוכת עוביו טפח ועל שבעים ושנים כו'. ברבה מוסיף ולא היה בו קשר:

גמ' ושתים היו עושין בשנה כו'. אפשר לפרש אחד לדביר ואחד לאולם:

ברש"י בד"ה אורכן מ' כו' לרחבו של היכל כו'. לא לרחבו של פתח דלא היתה רחבה כל כך דכל הפתחים שהיו שם כו' וכן לגובה מן העלייה כו' לא לגובהה של פתח לאפוקי לפירוש ראשון דמדתו היה מכוון לפתח אולם ולכך מפרש פירוש ראשון אאולם אף שלא מצינו בו פרוכת מפורש ופתח הו"ל ופרוכת ל"ל וצריך לדחוק לצניעות בעלמא משום דדחיקא ליה לפרש אדביר דלמה לי אורך ורוחב כל כך:

ברש"י בד"ה שהוכרו לאו דוקא כו'. דלמה לי הוכרו אף אם לא הכיר וראה הגיד מעולם: