מהר"ם שיף על חולין נז:

גמ' וגדלו כנפים כו'. אפשר דבלשון הגמרא נוצה בכלל כנפים או לר"י אם ניטלו אף הנוצה קאמר ובניטל הכל דוקא מיטריף:

גמ' ש"מ לית להו מלכא כו'. דלא מסתבר שזה היה המלך בעצמו שאין דרכו לילך ראשון לראות אם יש צל ולהגיד למשרתיו גם לא הו"ל להו להורגו אף אם שיקר:

גמ' דלמא מלכא הוי בהדייהו כו'. בחוץ ולא הוצרכו ליכנס וליטול רשות [דנקטו רשות מבחוץ] כי כל הוכחתו מדלא נכנסו ליטול רשות ממלך קודם שהרגו. א"נ אף שלא היה בהדייהו הורמין הוי נקיטי מקודם שכל המהתל כו':

ברש"י בד"ה ואת מה בידך עכשיו אמור לי כו'. שינה פירושו מלעיל (חולין דף מ"ט ע"א) [מוכח] מזה מ"ש שם מדלא קאמר מר אינו [דהא גם כאן אמר ליה מקודם חיי דמר]. וכאן אי אפשר לפרש ר"ז לר"א דכבר אמר ר' אבא כל מה שבידו דקאמר ואשכחתי' נמי כו':

ברש"י בד"ה תנאי הוא כו' ויש מכה שהיא נבערת כו'. כצ"ל:

ברש"י בד"ה מצטרפין למלא מקדח כו' לב"ש. לעיל (חולין דף מ"ה) בגרגרת פרש"י מקדח של רופאים וכב"ה ע"ש:

בתוס' בד"ה ודלמא סבר כו' לא מקבלי זכר כו'. מיהו הא לא קאמר אינה יולדת וכ"כ התוס' שם מיהו זה שכתבו שיש לחלק בין שאר טריפות לשבורה דזה מקבל וזה אין מקבל:

בתוס' בד"ה איזיל ואחזי כו' מלגלג כו'. שמעתי מהרר"י סג"ל ז"ל דשלמה אמר ל"ך אל כו' רא"ה כו' אמר איזי"ל אחז"י כו' וק"ל: