מהר"ם שיף על חולין נו:

גמ' אמר רב שיזבי הני אווזי כו'. אבל שאר עופות לא דהא רב שיזבי גופא בדיק בשימשא ואנן משום דלא בקיאין בבדיקה דיינינן לכל עופות כעוף של מים:

גמ' ולא יהא אלא ניטל. אף דבעי שיעור כזית מ"מ בזה לא אמרינן סופו לרקוב כולו רק כנגד הירוק ואולי לזה לא מצי למיפשט אבעייתו מברייתא דבסמוך באלו בני מעיים אמרו כו' ובכבד דלמא איירי במקום הזיתים:

גמ' אדומים שהוריקו ושלקן כו'. עיין גירסת האשר"י ופירושו באורך ולגירסתינו י"ל דדוקא נקיט אדומים שהוריקו כו' שדרך הקוטרא להוריק ולא להאדים:

גמ' והורה בטרפחת כרבי בזפק אבעיא להו כו' לאיסורא כו'. וכר' בזפק כו' כצ"ל:

ברש"י בד"ה אדומין היו כו' [ואח"כ ציין ירוקים הוי כו'. ] רש"י מהופך וק"ל להגיה:

ברש"י בד"ה היפך בהן כו' מכמות שהיתה שהחליף זו למעלה כו'. כצ"ל:

ברש"י בד"ה כונניות כו'. בסיס לישב עליה כצ"ל:

בתוס' בד"ה איבעיא להו כו' כגון שלא הדליקו בה באותה שבת כו'. דאל"כ כיון שהתירו במנורה כ"ש בנר וכר"ש בנר אמאי לא ס"ל וכן צ"ל נמי באידך צד של תרוייהו להיתירא [דהוצרך לפסוק נמי להיתירא בנר דמנורה היינו שלא הדליקו כו']. ויכול לפרש נמי מנורה שלא הדליקו בה מעולם ולא שהדליקו בה אתמול [דהוא מוקצה מחמת מיאוס] רק כיון דתליא בר"ש צ"ל כן. יש לראות אמאי לא כתבו בפשיטות הא דלא מיבעיא כו' כפרש"י באמת כר"ש בנר ישן משום מוקצה מחמת מיאוס שמוזכר בדברי ר"ש בהדיא בפלוגתא דמתניתין וגמרא וי"ל (נמי) מדתלי בר"ש ולא (בר"י) [בר"מ כצ"ל ע"ש בשבת] דשרי נמי נר ישן דקאמר כל הנרות מטלטלין בשבת חוץ מנר שהדליקו בו בשבת ור"ש קאמר כל הנרות מטלטלין חוץ מנר הדולק כו' (*ג):

בסה"ד ופירושו מגומגם. דלא שייך לתלות זה בזה וגם הו"ל נמי למיבעי תרוייהו להיתירא וכ"כ התוס' שם:

רש"י מפרש כאן ושם בשוה אי הוראות חלוקות הן וא"כ מסתברא לפרש טפי טרפחת לאיסורא מדלא מפרש הורה להיתר כדמפרש בזפק וכרבי ולא סתם הורה או דלמא להיתירא וחדא [הוראה] היא וא"כ מפרש בהדיא שריותא דהורה והשתא בזפק לא הורה ומצינו למימר דלא ס"ל [כרבי] היפך מראשון ופשיטא דמצינו למימר נמי דס"ל [דתרוייהו להיתרא] וא"ש דלא נקיט חלוקה דתרוייהו להיתירא [דזה פשיטא] וכן בשבת וק"ל. והתוס' מיאנו [דאף אם הוראות חלוקות אפשר דתרוייהו להתירא והא דלא מפרש כדמפרש בזפק היינו משום] דבזפק דפליגי צ"ל וכרבי אבל בטרפחת דתנן ניטל האם כשירה בלי חולק קאמר סתם הורה ורש"י לסברתו דר"ט חולק באם א"כ יש פלוגתא באם (*ד)והתוספות לטעמייהו דר"ט לא מקרי חולק דהתם חשיב ליה טועה בדבר משנה וחזר בו ובזה יש לקשר ומיהו יש לתמוה בתוספות [אחר שכתבו דר"ט חזר]: