מהר"ם שיף על חולין נג.

גמ' שאר עופות מהו כו'. מפרש"י משמע דבכל עופות אפילו הגדולים מנץ ומגס קמיבעיא ליה דדלמא גס ונץ דוקא קתני. ובחיות מסיק הרא"ש דוקא זאב וארי יש דריסה להם לא חיה זולתן אפילו הגדול מהן ועיין: והא דנץ יש לו דריסה בגדים וטלאים בדאינקב עד החלל [כמ"ש הטור בשם הרמב"ם דמפרש הך ברייתא חתול נץ עד שתינקב לחלל הוא מטעם דריסה ולא כרש"י] ה"ה נמי בעוף הגס וכה"ג וכ"ש הוא דהא חולדה יש לה דריסה בעופות [ואפילו בעוף הגס כמ"ש הב"י בשם הרשב"א] ולא בגדיים וטלאים: והא דיש דריסה לנץ בקטנים של מין גסה כגון באווזין ותרנגולים הקטנים [כמ"ש הטור שם] ומתני' קתני דריסת הנץ בעוף הדק צ"ל דנקיט דק משום גדולים שבדקים. אכן יש לראות מהיכן למד זה הא דריסת הזאב בדקה אין דריסה בגסה אפילו בעגל הדק כמ"ש הטור בהדיא:

גמ' לאפוקי רגל וכו'. ר"ל נקטינן דאין דריסה אלא ביד ובצפורן וקמפרש דצריכא תרוייהו יד שולל רגל ולא שן. וצפורן שולל שן ולא רגל:

גמ' ופסקא לידא. ומיתה דקאמר מיתת האבר כו' [כפי' רש"י] והומ"ל מיתת הנדרס קודם דשליף וכמ"ש התוס' בד"ה קמ"ל ששחטו לנדרס קודם שהסיר רגליו רק דומיא דאין דרוסה אלא מדעת דקאי אדעת הדורס:

גמ' ונמצא צפורן בגבו אע"ג דבהדי דשליף כו'. פי' רש"י ומוציא צפורניו מגבה ה"ה בשליפת הרגל ומניח בו צפורניו ועוד דכיון דחזינן בו ריעותא דצפורן אמרינן שמא בשאר אצבעות העומדין בדרא דסיחופה שלא הניחו שם הטיל בו הארס ועוד שמא הכה וחזר והכה כמ"ש התוס' בנץ בד"ה קמ"ל (*נ):

גמ' קטע רישא כו'. וכגון שראינו שפגע בזה ראשונה ושוב לא חזינן א"נ מסתמא כיון שזה נקטע ודאי פגע בו בראשונה ושפך חמתו עליו ונח מרוגזיה דאל"כ גם לאחרים היה קוטע ראשן:

ברש"י בד"ה רוב אריות דורסין כלומר אע"פ שרוב אריות דורסין קים לן שכל הדורס כו' כצ"ל. ומ"ש אין לך אחד כו' ה"נ כל המתחכך כו' בדומה לו שניהם שוין:

בתוס' בד"ה יש דרוסה לחתול כו' היה אפשר לפרש דבכל פעם שאל על מעשה שאינה לידו חתול דרס עוף אח"כ חולדה דרס אימרי רברבי אח"כ חתול וחולדה דרסו גדיים וטלאים רק א"כ לא הו"ל לתלמודא לומר ולא קשיא כו' [דמשמע דאמר כל הכי מימרא סתמא ולא פי' כל א' אמעשה בפ"ע] מיהו כמו כן לפירוש ריב"ם. ולפירושו לא נתחוורתי למה שאל פעם שניה אחולדה ושביק חתול ששאל בו פעם ראשונה ופעם ג' אתרוייהו ולעוד י"ל מיושב קצת טפי:

בתוס' בד"ה שאר עופות טמאין כו' הך דריסה כו'. שלא תטעה מדקבעי לה בטמאין היינו משום דסימן טומאה דלקמן דכל עוף הדורס טמא ולכך לא שייך בטהורין דא"כ היאך קמיבעי ליה בכל עופות הא פשיטא מקצתן דיש להן דריסה דרוב טמאין דורסין לזה פירשו דריסה דהכא היינו דשליף ושדי זיהרא כו':

בתוס' בד"ה רוב אריות כו' וא"ת כו'. עיקר קושיא כיון דרוב דורסין א"כ הו"ל לחוש לספק דרוסה רק הקשו בהך מימרא דרב גופיה ותירצו דפירושו רובן ראוין לדרוס אבל אין דורסין ולכן ספק דרוסה לא חיישינן ולהכי בעי מקום צפורן דאי לאו הך ריעותא לא חיישינן וקאמר רב דבציפורן עצמו ליכא ריעותא שניחוש בשבילו לדריסה דרוב אריות הבריאין אין שומטין צפורן וזה ודאי ארי חולה הוא ושמט הצפורן ולכאורה למה להו האריכות יפרשו כלומר ראוין לדרוס שהן בריאין ואותן אין צפורן נשמטין ולכן אין זה הצפורן ריעותא דאימור בכותל נתחכך וצפורן זה בכותל היה כפשטא דשמעתין וכפרש"י והארי שנכנס אף שראוי לדרוס לא חיישינן לדרוסה כבכל ספק דרוסה דעלמא לרב כיון דאזדא ליה ריעותא דחתיבת צפורן ונראה משום דפריך אדרבא כו' וכל המתחכך אין כו' למה לי זה אף דבא הצפורן מחיכוך הכותל לפרוך שמא דרסה ואי לא חיישינן לספק דרוסה אמאי ניחוש עתה טפי הא י"ל צפורן בא מהמיעוט שבכותל היה כי היכי שי"ל ממיעוט שדורסין וצפורן נשמט ועוד למה ליה לרב מ"ט רוב אריות כו' לימא כולן ראוין לדרוס וכל הדורס אין צפרנו כו' א"כ תלינן בכותל היה וליכא ריעותא ותו אין תוששין לספק דרוסה דאף דראוי לדרוס מ"מ אין דורסין הניחא בפשטא דשמעתין [וכפרש"י] אי כל אריות דורסין א"כ למה אין חוששין כיון דדורסין פי' ממש להכי הוצרך לומר רוב כו' דהשתא תלינן במיעוט דאין דורסין רק תוס' הקשו כיון דרוב דורסין ניחוש לרובא אבל לפי' ר"ת ראוי [לדרוס] קשה ודאי [לימא כל אריות] וק"ל. אבל לפי' ר"ת דפירש תליית חיכוך הכותל ר"ל שנתחכך ברגל הארי ובכותל א"ש דצ"ל מיעוטן אינן ראוין לדרוס והאי ארי חולה הוא כו' [דאל"כ מאין בא הציפורן דבכותל אין שכיח כלל לר"ת] ולכך פריך אדרבא כו' וכל המתחכך אין צפורן כו' שאין דרך לחכך ברגל ארי דא"ל אף דבא הצפורן מחיכוך לפרוך כו' דא"כ ודאי לא דרסו דהא ארי חולה הוא כיון שהשמיט צפורניו ע"י חיכוך ודו"ק. וגם למה שהוצרך לפרש בכותל נתחכד ברגל ארי הוצרכו לפרש אדרבא כו' [בענין אחר ממה שפרש"י דהיינו דלא שכיח שיתחכך ברגל ארי] דמאי פריך הא כיון דרוב שוורים מתחככין א"כ אף דצפורן אין שכיח בכותל מ"מ ניחוש שמא נתחכך ברגל ארי ובכותל לזה פירשו דה"נ קפריך וכו'. ויש לפרש עוד שהוצרכו לכך [דאימר בכותל נתחכך היינו ברגל ארי] דמאי פריך אדרבא לפירושם ראוי לדרוס יותר תלינן במועט בכותל שודאי התחכך בו מלתלות בארי במיעוט שמשמיטין כיון דאין כאן ודאי שנדרס ואדרבא יותר אמרינן דלא דריס כדאמר רב אין חוששין (*ס) ואע"ג דסוף סוף ליכא למיתלי צפורן רק במיעוט ושני המיעוטין שוין מ"מ מסתבר לתלות טפי במיעוט שבכותל כיון דודאי נתחכך בו וק"ל. הניחא בפשטא דשמעתא דרוב אריות דורסין ממש יש לתלות בו כמו ברוב מתחככין בכותל וק"ל להכי פירשו דחיכוך כותל ר"ל ברגל ארי והשתא נמי אין כאן רוב שמתחככין ברגל ארי ודו"ק. [בספרים ישנים נדפס בס"פ השוחט השייך לכאן והצגנוהו פה ואף שהוא ממש כעין דבריו הקדומין]:

בתוס' בד"ה רוב אריות כו' ואמר ר"ת כו'. נ"ל דפי' כן כי לפירוש ר"ת דסבר מסתמא אין חוששין דרוב אין דורסין דבמקום שאין צפורן אין חוששין ורב לטעמיה דאין חוששין וא"כ למה לי דזה הארי חולה היה [דהא משו"ה הוצרך לומר דרק רוב ראוין לדרוס ומיעוטן אין ראוין דחולין הן] והא אפילו ארי זה ודאי בריא הוא כיון דאיכא למיתלי בכותל או בארי ובשניהם אין דרכן לישמט איכא למיתלי בכותל ולקולא דהא רב אין חושש לספק דרוסה בשלמא לרש"י צ"ל דאותו הארי מן המיעוט שאין דורסין דאילו דורס הוי טריפה אבל לתוס' אפילו אי הוי מן הרוב הבריאין [או אפילו כולן בריאין] מ"מ תלינן להקל בכותל לכך פירש ר"ת דאין סברא כלל שנעוץ צפורן בכותל רק בכותל פירש מן רגל הארי וא"כ כיון דמ"מ מן הארי בא אילו הוי מן הבריאים הוי פשיטא טריפה לכן צ"ל מן המיעוט החולים היה אותו הארי ודוק כי כן הוא האמת פשוט הוא [ע"כ ממה שהיה נשמט ונכתב למעלה]:

לפירוש התוס' הא דקיימא בדרא דסיחופא לא אמרינן שברגל הארי נתחכך וכן במקום צפורן דחוששין צ"ל דאין דרך להתחכך רק בצידי הרגל ודרך שישאר הצפורן תחובה בו (*ע):

הטור וש"ע פסקו בצפורן תחובה בגבו אפילו בשניהם שותקין חיישינן [לדידן דחוששין לספק דרוסה] ע"ש משמע בזה דגרע בצפורן אע"ג דיש לתלות במיעוטא דבכותל כמו במיעוטא דשומטין צפורן ובאין צפורן לא הוי חיישינן אף לשמואל כיון דשניהם שותקין ואין לו הכרח לזה מסוגיא דשמעתין. ולפי"ז ליתא מ"ש לעיל שהכריח לתוס' לפרש בע"א משום קושית אדרבא וכו' דדלמא סברת המקשה היה אף דלא חיישינן בלא צפורן ולא תלינן לחומרא מ"מ בנמצא צפורן חוששין כמו בשניהם שותקין לשמואל ודו"ק: