מהר"ם שיף על חולין מב:

גמ' חשבינהו כחדא כו'. קצת דמדומי ראיה מכאן דשיעור נקוביתייהו דהמסס ובית הכוסות בשוה כדעת ר"ת [לקמן (חולין דף נ' ע"ב) תד"ה מחט שנמצאת] דלדעת רש"י לא הו"ל למיחשב כחדא וכ"ש לפי האמת דאין מכריחנו ליחשב כחדא רק כולהו נקובי חדא חשיב להו כמו שאכתוב בסמוך ברש"י אי"ה ואפ"ה חשבינהו לחדא לומר נקובי תמניא הוי:

גמ' נקובי תמניא הוי כו'. עיין באשר"י בהגה"ה מדין ניטל המרה באורך: ולעיל כי משני אפיק מרה כו' ולא אסיק אדעתיה כולהו נקובי כחדא חשיב. (*ח) אין להקשות אכתי איכא ניטל המרה דטריפה כמ"ש התוס' לעיל ע"א בד"ה ניקב הלב י"ל דלמאן דמכשיר ניקב הוא הדין נמי ניטל אבל למאן דמטריף ניקב י"ל כ"ש ניטל:

ברש"י בד"ה נקובי תמניא הוי דכי חשבית להמסס ובית הכוסות כחדא ומדלית לה למרה כו'. בין בה"א ובין במסקנא אין צריך לזה כיון דכולהו נקובי כחדא חשיב [וחסר ט'] דניקב הטחול א"צ למיחשב [ולמלאות] שאינה שנויה במתני' ונגד אותן החסרים במתני' צריך למלאות א"כ מי' נקובים למסקנא נעשה אחד ומב' פסוקי חד ועייל י' בסגר ושב שמעתא [דניקב הטחול בכלל נקובי] רק קושטא דמלתא נקיט וכחייא בר רב בסמוך:

בתוס' בד"ה והאיכא כו' וד"ה אפיק כו'. אפשר לתרץ אחד באידך דסוגיא אדרבה לרבנן [ואליבא דמאן דאמר לא שמיה חסרון] ויודע המקשן דצריכא אחד למלאות מספר י"ח וניטל צומת מתני' בהדיא דטריפה. גם להתוס' צ"ל כדמשני ס"ל כרשב"א גם ניטל צומת הגידין כשר [אבל למ"ש א"צ לזה]. וכן מ"ש בסמוך ע"א בד"ה הנך דאפקית ולרכיש הוי בכלל נחתכה כו' אפ"ל דס"ל חסרון מבפנים לא שמי' חסרון וי"ח טריפות לרבנן וניטל ונחתכו לתרתי ודו"ק:

בתוס' בד"ה ואמר ר"י כו' כדי שינטל כו'. ובשדרה נמי שיעורו כדי שינטל כו' כדקאמר וכן לטריפה רק התם נתנו שיעור מפורש חוליא אחת ובגלגולת דאין להם שיעור ידוע לשער בו קאמרי כדי שינטל כו' והוא פחות ממלא מקדח ואע"ג דגם ב"ש ס"ל כדי שימות כו' עיין בזה בתוס' [בעירובין דף ז' דבנרקב ונחסר ממילא אינו מת בחסרון מועט כע"י נטילה] וא"כ לא פליגי בטריפות (*ט) דלתרוייהו שלא ע"י נטילה כמלא מקדח נטרף וע"י נטילה בבציר מהכי ופליגי במה משערין לענין טומאת אוהל [למר ברקבון ולמר כדי שינטל] ועיין:

בא"ד וא"ת א"כ אמאי לא פריך כו'. דאף דתרוייהו חסרון נינהו (*י) כיון דאין שיעורן שוה ה"ל למיחשביה וכמ"ש התוספות בסמוך [ע"א בד"ה הנך דאפקת] רק מי הגיד להו דלמא כדי שינטל וכו' הוא כל שהוא וא"כ הוי שיעוריה כחסרון דריאה (*ב) י"ל דא"כ הול"ל טפי כל שהוא מלומר כדי שינטל כו' וק"ל:

שם וא"ת א"כ וכו'. ובל"ז מהא דכדי שינטל וכו' דש"מ דאפילו אדם נטרף בהכי לא הקשו דאף דס"ל טריפה חיה מ"מ מה שאינה יכולה לחיות ודאי טריפה מסתמא ז"א דתקשי בלא"ה ל"ל לר"ת לחלק בין טריפות דאדם לבהמה יאמר תרוייהו מיטרפי בנקיבת הקרום ואף דיכול לחיות טריפה חיה אבל לענין טומאת אוהל משערין בכדי שינטל מן החי וימות אלא בלא הא דר"י כו' [דדייק מסיפא] היה אפ"ל כן דלכך לא חשיב חסרון גלגולת משום דהוי עם נקיבת הקרום וטומאת אוהל משערין במיתה לא בטריפה אבל לפי מ"ש דר"י מסיפא דייק כו' ואפשר דר"י ס"ל טריפה אינה חיה דהשתא א"ש טפי דיוקא דוכן לטריפה מהא דכדי שינטל כו' וימות לזה הקשו לר"י הו"ל למיפרך נמי י"ח טריפות נאמרו למשה י"ט הן דהא איכא חסרון בגלגולת דא"ל עם נקיבת הקרום דהא קאמר וכן לטריפה ולענין טריפה מיטרפא בנקיבת הקרום זולת חסרון הגלגולת והכא בחסרון עצם גלגולת קיימינן והוצרכו לחלק בין טריפות אדם לבהמה ודו"ק. ואע"ג דלענין גלגולת מצינו במתני' דשניא בהמה מאדם דמיטרפא בנקיבת הקרום לחוד [וא"כ מנ"ל לר"י לומר וכן לטרפה בבהמה] מ"מ בשדרה דלא מצינו קאמר ר"י שפיר וכן לטריפה דמהי תיתי לנו לומר דבהמה מיטרפא בפחות כל כמה דלא מצינו:

עוד שם וא"ת א"כ כו'. אין נראה לקושרו דמהא דכדי שינטל דלמא תנא דבי ר' ישמעאל כב"ש ס"ל אך עתה דר"י קאמר וכן לטריפה פליגי נמי בכי ה"ג. [דפשיטא דגם ב"ש מודו דאיכא שיעורא דכדי שינטל וימות] רק כמ"ש לעיל [בסמוך]:

בא"ד א"נ לענין טריפות אדם כו' דמשכחת בה חומרא וקולא כו'. חומרא לענין הורג את הנפש שחסר לו מקודם מעט פחות מכמלא מקדח דנהרג על הריגתו לב"ש וק"ל. וחומרא וקולא דציירו היינו כב"ש ולב"ה בהיפך. ואי שיעורא דב"ה נפישא אזלי ציורא בב"ה (*ל):

בא"ד ומיהו קשה בסמוך כו'. אבל ר"י גופיה דקאמר וכן לטריפה לא קשה דכיון דמת האדם בו כ"ש בהמה וא"ל דלמא ב"ש ג"כ מודו לענין טריפות דבהמה דמיטרפא בשיעורא דב"ה דמהי תיתי לחלק כל כמה (דלמא) [דלא מצינו] רק הקשו מלקמן מאי מקשו ליה רבנן מאיוב כו' למה קשה להו טפי אמרה מעל נקיבת הקרום:

בא"ד אבל אי אפשר לפרש כן וכו'. וא"כ הדרא קושיא מיהו קשה כו' לדוכתיה לא זולת זה וק"ל (*מ):

בתוס' בד"ה אמר שמואל כו' וא"ת לר"י כו'. עיין בסמוך:

בסה"ד שזו עקורה וזו נטולה. נראה שצ"ל וזו שבורה וק"ל: