מהר"ם שיף על ביצה לט:

והתנן השותפין כו'. עיין במאור:

ברש"י בדבור המתחיל במגביה מציאה כו' ור"ש סבירא ליה ל"ק חבירו. ומתניתין דתנן אם לאחר שנתנו לו אמר אני זכיתי בה תחלה לא אמר כלום [דהתם כיון דנתן לידו אדעתא דליקני המקבל אם כן קנאו השני במתנה. אבל הכא נהי דנימא דקנה השני המים ביום טוב] מכל מקום לענין שביתה כו' [כיון דמשעה שמילא וקנה הוברר דבין השמשות היה בשביתתו ולא מהני נתינתו ביום טוב] ועיין:

בתוס' בד"ה הכא במגביה כו' ועוד דאין סברא לרב ששת כו'. ובח"ל הסוגיא [ט] דסבירא ליה לרב ששת:

בא"ד ומה שהקשה רש"י לק' וכו'. אבל [קושי'] הועוד נראה דבמקומה עומדת: