מהר"ם שיף על ביצה כג:

גמ' מני כו'. א"ל דלמא חכמים דגזרו קירצוף אטו קירוד וס"ל דבר שאינו מתכוין אסור דלא שמעינן להו דס"ל דעביד חריץ וכ"כ רש"א:

גמ' חריץ לא. ולא מקשה בקצרה דר"י אדר"י [דברישא תני לר"י ואינה נגררת ובסיפא אמר ר"י חוץ מן העגלה] דדלמא רישא בשבת וסיפא ביו"ט דיש חילוק לענין דבר שאינו מתכוין אם אסור או מותר לכתחלה כמו לענין מנורה דלעיל דמחלקו [התוס' דכ"ב בד"ה ב"ה סברי] אבל לענין חילוק דחריץ וכובשת לא שמעינן:

בתוס' בד"ה משום כלי כברה כו'. עיין בפסקי התוס' וכצ"ל של עץ כ"א בצמר ופשתים לכן נראה עיין ברש"א: