מהר"ם שיף על ביצה טו:

גמרא מנא הני מילי וכו'. לפי מ"ש רש"י אזיל שמואל לרבא אבל הר"ן מפרש זכרהו מיו"ט שבא לאסור עליך שלא תבשל לשבת והזכירהו בעירוב כדי שתוכל לבשל לצורך שבת ע"כ. ועיין לעיל (ביצה דף ב') בתוס' בד"ה והיה ביום הששי:

בתוס' בד"ה או אוכל ושותה כו' ואע"ג דלעיל כו'. ולמה לא חרה עליהם דהא הוא הי' יושב ודורש כל היום לז"א משום דסיים כו' ומ"מ אמר להו כו' ר"ל ולמה אמר להם אכלו כיון דבשאר ימים ג"כ היו אוכלין אחר סיום הדרשה היינו משום שמחת יו"ט על שם שיאכלו משמנים וישתו ממתקים עיין ברש"א שכתב אין לשון זה מדוקדק דאם אינו שונה שמחת יו"ט מצוה כדכתיב עצרת תהיה לכם כו':

בתוס' בד"ה לוו עלי ואני פורע כו'. מפורש יותר בהגהת אשר"י ע"ש: