מהר"ם שיף על בבא קמא ט:

בתוס' בד"ה עד שליש כו' גדול ממנו עד שליש יקנהו. כצ"ל. ור"ל אבל אם יש לו אתרוג נאה אף שמצא נאה ממנו א"צ ליתן שליש (ביתו) [יותר] דאל"כ אין לדבר סוף וק"ל:

בתוס' בד"ה ולר"י כו' כמו גחלת לר"ל ובשור קשור כו'. אבל אי לא הוי כגחלת לר"ל פשוט דאין לאוקמי בשור קשור דשלהבת הו"ל לחייב טפי דהא ברי הזיקא אבל כיון דשלהבת לר"י לא ברי הזיקא כגחלת לר"ל אמאי קאמר הכא דכוותיה בשור מותר כו' בשור קשור היה יכול להעמידו כו'. ומ"ש אדרבה עושה שמירה כו' צריך ליישב לפ"ז הא דמשני התם צוותא כו' כיון דברי הזיקא דומיא דשור מותר מה בכך דצוותא דחרש קגרים. ואי לא ברי הזיקא א"כ לא הוי דומיא דשור או בור רק כגון היכא דמסר ליה גווזא וסילתא ויש ליישב ועיין:

בתוס' בד"ה ודרכו לילך כו' לא שייך למיתני גבי בור כו'. מיהו בסמוך לפירש"י שייר דש בנירו מה שאין כן בבור דלא שייך ביה היזק קרקע כו' לפ"ז אמאי לא קאמר שייר כוונתו להזיק דלא הוי בכלל ודרכו לילך ולהזיק [דדחי אח"כ דש בנירו] ועיין: