מהר"ם פדואה קצט

זהו על המלוה דאיתא בריש הזה' דרב אוזיף דינרי מברתה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא א"ל זיל שלים לה טבין ותקלין א"כ ג"כ נאמר בנדון דידן מאחר שהזכיר בשטר רמ"ח ליטרי י"ש א"כ ליטר' הלווה וליטרא יקבל כמו שהם במקום העסק הן הוקרו הן הוזלו ואף כי התלמוד צריך לתרץ שם דרב דינרי הוה ליה ונעשה כאומר ליה הלויני עד שיבא בני משום איסור רבית בנדון דידן לא נחוש לאלה באשר המלוה מקבל רבי' ממנו בהתי' לפי מנהגא והלוה מקבל גם הוא המטבעות בערך שהם יוצאים בשעת הפרעון בשליחותו של מלוה וק"ל. ולא ארחיב בלשון למבינים ויודעי דת ודין כי מה אומר ולא תדעו: ואשר צירף מעלתך אהובי כמהרר"י בשולי איגר' אשר נדרש לישב הפסוק ובהעטיף הצאן לא ישים לפי פשט של מהר"ר איסרליין שעש' יעקב במקלות ב' סימני' לבד ותנאו היה עם לבן שסי' אחד אפילו יהיה שלו בשכרו ולבן רצה לרמותו ולהחליף משכורתו לאמר שדוקא שלשה הסימנים יהיה שכרו ועתה אם יולידו הצאן ג' סימנים דהיינו ב' מכח המקלות ואחד מאליו מן הדין היה של יעקב פשטי הרב אינם בידי אך מתוך דברי מעלתך הבנתי ככה ומעתה יקשה למעלתך מדוע לא שם המקלות בעטופי' מאחר כי בדין היה שלו נלע"ד שיפר' הרב הפסוק שהמקושרים היינו שתאוותם היתה מרובה נזקקו בהתאספם יחד לשתות ושם לפניהם המקלות והעטופים רצה לומר שלא נזקקו אז שלא היו להם תאוה לא שם המקלו' לפניהם ואם אולי אחר כך בהתעורר תאותם נזקקו שלא בשעת שתייתם ויעקב לא היה עוקב אחר הנואף לראות ולהשגיח תמיד בנזקקין או אולי לא הועילה תחבולה זו כי אם בשעת שתייתם שדמות המקלות הקליפות נראה להם במים בכן ממילא על כרחו היו העטופים ללבן שלא כרצונו והעד לפי' זה אמרו והיה בכל יחם הצאן המקושרות ושם יעקב וגומר ובהעטיף הצאן לא ישים וגומר ולא אמר בכל יחם הצאן העטופים כבראשונה במקושרות אלא שרצה לומר שלא יתיחמו כלומר לא נזקקו על דרך בחטא יחמתני אמי ודי באלה. נאם מבי"ק: אחד גרם היזק לחביריו שלא ירויחו סב שלום אין קץ לאהובי שארי האלוף כמהר"ר יחיאל י"ץ ולכא"ש ובפרט לגיסיך היקרים ומי שאמר לעולם די יאמר די לצרתם ויצילם מכל אוביהם. ועל השאלה אשר שאל מ"כ וריעיך הדיינים ופרשת הדברים יותר מהם ובקשתם ממני לגלות דעתי והנה אל תקו' ממני כעת להרבות בראיות ולחבר פסק גדול כי רבו עסקי מבית ומבחוץ מכל מקום תוכן לבבי אגלה לך מעלתך הרכיב השאלה לשתי פנים אם חייב המתנגד לפרוע ההיזק לשעבר כדיני דגרמי וגם לסלק ההיזק להבא והנה אין נראה כלל לדמות נדון זה לדיני דגרמי כי בשעת שהשיג המתנגד השגתו מן השרי' לא היה ברי היזיקו וגם לא עשה מעשה בידים רק גרם היזק שנעל דלת הריוח בפניו כמו כפתו ומת ברעב והדומה לו בפרק אלו הנשרפים ואף אם היה ברי היזיקו ועשה ההיזק בידים מכל מקום לא היה ראוי לחייבו כי כל דיני דגרמי שמצינו הם באופן שמזיק ממון חבירו וממעטו אבל בנדון זה שמונע ממנו שלא ירויח יותר לא מצינו שיהיה בכלל דיני דגרמי. ואפילו לבטל כיסו של חבירו אינו דומה דהתם הקרן הוא בעין ועביד להרויח בו אבל חזקת רעוע רוח שמונע המתנגד מלהשכיר להרויח בו לא ידמה לדעתי לדיני דגרמי והנה אף בדברי ר"י עצמו יש גמגום בדברי החלוקים שחילק בדיני גרמי וגרמא וגם המרדכי לא