מהר"ם פדואה קפו

עכ"ל. ובלעדי הטעמים הנ"ל אף אם נא' שהוא כמלוה על פה גמור היה נראה לפסוק שתמכרנה הכתובות בטובת הנאה וטובת ההנאה ההיא יקבל המשתדל כאשר פסק הרא"ש פרק החובל בחבלה אם יש לה נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל. אכן אין אנו צריכין לדברים האלו שמחלוקת המה באשר נוכל להוציא משפט המשתדל לאור לפי דברי הכל כנ"ל ולשלם לו חובו בשלימות ולא טובת הנאה לבד. אמנם לפי דרכו למדנו מלשון רא"ש זה פרק החובל שאין חילוק בין נכסי מלוג לנכסי צאן ברזל ומסתבר הוא בכן אין לבעל דין פתחון פה ולחלוק ולומר כי נדון זה ששמו נדונייתא בכתובה נכסי צאן ברזל הם ואין לב"ח לגבות מהם אף אם יגבה מנכסי מלוג כי אף אם יאמנו דבריו שצאן ברזל הם מ"מ אי' הפרש והנראה לע"ד כתבתי. נאם הטרוד מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוג"ן: נו נדרשתי על עסק צוואה אשר צוה כמר שמשון ז"ל בכמר אשר אזו"ל ז"ל כדקציר ורמי על ערסיה והעביר נחלתו מיורשיו ונתנה לשני אחים קרוביו מן האם וגיסיו וצוה שיותן ליורשיו ה' דוקא"ט בעבור חלק ירושתם וצוואה זו עשה אחר ששכב ג' ימים על מטתו בחליו ומגו מרעיה איפטר לבית עולמיה והיורשים באו לפסול שטר צוואה זו מתרי טעמי חדא שכתוב בה קנין והלכה כשמואל דאמר פרק מי שמת שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ואף כתוב בשטר צוואה זו וז"ל וכתבו בכל לשון וכו' וגם חתמו ותנו וכו' ואיתא בפרק יש נוחלין ש"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה וכאן לא היה יפוי כח לכתוב וקנינא מיניה מוסיף על מתנה זו ואף כתיבו וחתימו כאשר היה ראוי לכתוב כדאיתא שמ' בגמרא. שנית באו לפסול שטר צוואה זו באשר אחד מן העדים החתומים בו הוא פסול מחמת קורב' לאחד מן היורשים והוא כמ"ר משה י"ץ בכמהר"ר יצחק ז"ל שהוא שני בשני עם אשת כמ"ר יוסף ק"פ שהוא אחד מן היורשים והנני אציע לפני ראשונה קצת לשונות מן שטר צוואה אשר עליו נדרשתי ואז אשיב על ראשון ראשון כפי אשר יורוני מן השמים וז"ל וקנו ממני בקנין גמור אגב סודר מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכות ובכל אופן המספיק להועיל בכל מקום ובכל זמן ובכל ב"ד בין בד"י בין בד"ה וגם חתמו ותנו ביד גיסיי כמ"ר יעקב וכמ"ר שמואל בני ר' גרשון בק' ז"ל להיות בידם לזכות ולראיה ולעדות מחמת שרציתי כו' עד איך מרצוני הטוב אני מחליט יורש ונוחל ונותן במתנה גמורה שרירא וקיימא כל הנמצא משלי תחו' כל שמי' הן הנמצא תחת ידי או הנמצא ביד אחרים כו' ומאז סדר בשטר צוואה זו לתת כתובה לאשתו וה' דוקא"ט ליורשיו בעבור ירושתם וי' דוקא"ט לשתי נשים עניות עד באחרונה כתוב בה וז"ל ושטר צוואה ומתנה זו קבל עליו כמר שמשון הנ"ל כחומר כל שטרי צוואה ומתנה דנהיגי כו' וקנינא כו' אלה הם קצת לשוני הצוואה והעתקתי אותם באשר אדבר בם ואצטרך להם לפי דבר אשר אבאר לקמן אי"ה. ומאז אחרי נעשית ונכתבה צוואה זו בא עד אחד אשר היה במעמד גם הוא בשעת הצוואה אך נתיחד להיות עד בדבר והעיד ככל הדברים שנזכרו בצוואה שאמת הוא שכך צוה המת בחליו על מטתו והנה באמת שטר צוואה זו יש בו הרבה גמגומי' עד כי כמעט לא ידעתי מה אדון ביה בכל צריך עיון רב והאלהים יצילני משגיאות. והנה בתחלת המחשבה ידמה היות לשטר זה דין מתנת בריא שצריכה קנין באשר כתוב בו וז"ל וקנו ממני בקנין גמור א"ס מעכשיו וכו' וכתב הרמב"ם פרק ח' דהלכות זכייה ומתנה