מהר"ם פדואה קסא

כי אנו נוהגין לפסוק כרש"י בזה שפירש שכבר שייך בכרגא דמתא כנראה בהגה"ה ברא"ש בפרק לא יחפור בשם א"ז לכן בודאי הפורצין גדר קרמונינו ומשיגין גבול רעיה' חטאם ישאו לאשר עוברין על שיטת ההלכה לפירש"י כנ"ל וגם עוברין על חרם הישוב וגם זה היא בכלל חרם ר"ג שהחרים על השג' גבול בשכירו' הבתים מנכרים כי מה לי שכירות בית ומה לי השכירו' הלוואה בפרט אם המלו' הראשון יש לו כבר תנאים שהוא לבד ילוה ולא אחר וכן ראיתי שפסק הגאון מו' הזקן רבינו יודא מינץ ס"ל פה פדואה ודמה חזקת הלוואה לשכירת בתים כנ"ל והנה שמעתי שגם בכרך ארקניילו נמצאו מבני עמינו המשיגין גבול המלוה הראשון ופסקו לחיותם לכן הנני מודיע להם ולכל הרואין מכתבי אם ככה הם עושים צריכין כפרה לשעבר על שגגתם אולי שמעלו בחרם ואם יזידו עוד אחרי ישמעו דברי יהיו בחרם כנ"ל וכל ישראל יהיו נקיים. אכן אם נראה להם איזה טעם של החרם לפי הזמן והמקום ילכו לב"ד הקרוב לדרוש חוקי האלקים מן חכם ומור' צדק אש' לא יהיה תחת הממשלה ההיא ויקרא גם לרעהו המלוה הראשון ויציעו דבריהם לפניו ועל פיו יצאו ויבאו לאסור או להתר ושלום להולכי תום נאום מאיר בכמ' יצחק ז"ל קצנאילנבוגן: איך גובין הוצאה של בניין ב"ה. מב אהובי הגאון במהר"ר יוחנן י"ץ שלום שמירלן מוביל כתבך יצא מאתי בהסח הדעת פתאום ולזה לא הביא ליד מעלת' מענה ממני כי הייתי טרוד אז בעסקי. והנה ע"ד בניין ב"ה הלא כלל גדול כתב מהר"ם שכל היכא שלא נוכל לתלות בנפשות אז פורעים וגובים לפי ממון ופסק על שכירות החזן בימים הנוראים שמחשבין לפי ממון ונתן טעם לדב' שתלוי בממו' כי מחמת עשרם לא יוכלו לצאת מבתיהם לעיר אחרת ולהניח בתיהן ריקן עיין פ"ק דב"ב ובמרדכי קצר מבוא' יותר שקאי על שכירות החזן אם כן משמע ששכירות חזני' של כל השנה כמו שלנו דלא נוכל לומר טעם זה אין מחשבין לפי ממון לבד וככה הוא מנהגינו בכל הקהילות שגובין החצי לפי ממון והחצי לפי נפשו' מעתה במה נחלק בין בניין הכנס' לשכירות החזן אך נ"ל לחפש בזכו' העניים ולומר כי בניין אינו דומה לשכירות חזן או שכירות בית לכנסת כי השכירות פורעים מידי שנה בשנה והעני בזמן שנמצא בעיר פורע עמהם כי נהנה כמו עשיר להיות יוצא בתפלה וחייב כמו עשיר ואינו תלוי בממון אבל הבניין הוא על זמן מרובה על העתיד והעני יכול לעזוב דיר' עיר זו בנקל וללכ' לעיר. אחרת שלא יצטרך לבניין אבל העשיר ממונו ועסקיו מעכבין אותו כנ"ל ועוד יש לזכות לעניים כי יספיק להם אהל עראי וצריפא דאורבנא להיות מקום תפלה אך העשירים יפארו בית אלקינו בממונם משום כבד את ה' מהונך לכן לא נראה לי לגבות ב"ה כזה לפי נפשות ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק קצנאילנבוגן. גם אינו רחוק בעיני הראייה של מעלתך מן הטור בסימן קס"ג שכתב סתם משמע דקאי על כל מה שהזכיר אף על בניין ב"ה אע"פ שבתלמוד אינו נזכר: למהרר"ק בענין דייני' יושבי קרנות מג אהובי האלוף כמהר"ר קלמן י"ץ שלום מכתבך מצאתי בבואי מויניזיי"א וראיתי הכרעת דעתך להוצי' זולל מיקר ולהולי' מחלוקת בין רש"י לר"י מלבך ולא מצאת מחלוק' בהדיא ורבותיך לא הנחיליך כאלה ואדרבה יכון להשוו' הדיעו' בכל עוז ואתה אמרת מלשון רש"י וזה לשונו משמע בהדיא שרש"י אף על פי שכל שלשתן הן יושבי קרנות מאחר שאי אפש' דלית