מהר"ם פדואה קד

תקן ר"ג מעולם כנ"ל הכח והרשות נתונה לנו והכרח לנו לומר כי כן הורה הרשב"א בתשובותיו בסי' ר"פ על מי ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה וכתב וסובר אני שלא תקן הרב בזה. ומבואר בתשובתו ההיא שמותר בין לגרשה בין לישא אחרת וז"ל נימוקי יוסף בפרק הבא על יבמתו בכיוצא בזה שישא אשה אחרת מפני מצות פריה ורביה לא החרים רבי' שמשון ז"ל וכו' ולא אזלינן בהא נמי בתר מנהגא עכ"ל הריטב"א ודבר זה כתב הספר הנ"ל שני פעמים באותה שמעתתא. עוד נכון לומר שתקנת רבן גמליאל שלא לישא שתי נשים כלשונו ממש ששתיהן נשואות לו כי חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסייס והוא דאית ליה למוזיינינ' ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי אבל אחת מהן ארוסה בנ"ד שלא יוליד ממנה וליכא למיחש לתקון הבנים ואפילו לזון אותה נראה שאיננו מחויב אף כי לארוסה יש לה מזונות כדתנן בפרק אף על פי הגיע זמן ולא נשאו וכו' הא מפורש בריש כתובות דדוקא אם הוא מעכב ואם הגיע זמנו באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס בתקנת' דרבנן אינו מעל' לה מזונות ובנ"ד נמי חשש איסור דרבנן רובץ עליו למנעו מלכנוס ואדרב' דמי להא דבעי רבי אלעזר בפרק יש מותרות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה מזונות או לא היכי דמי אי דיתבי תותיה בעמוד והוצא קאי מזונות אית לה לא צריכא שהלך למדינת הים כו' כן הוא הנדון הזה דמארס זה בעמוד והוצא קאי לדברי המחמירים כנ"ל ומבקש לגורש' והיא תמאן להתגרש. או דמיא לכל הפחות לאיילונית דאין לה מזונות כדתנן בפרק אלמנה ניזונית דאף כאן לפי השאלה נראה שטעות היה דלא ידע רנון זה קודם שקדשה. מ"מ לא אטפל באלה לבטל הקדושין בגלל אלה לומר קדושי טעות היו חלילה לכל הפחות צריכה גט מדבריהם דקדשה סתם כדאיתא בפרק המדיר ולא אאריך באלה אמנם להוציא ממנו ממון דמזונות יגדל כחו ויוכל לטעון היותו מוטעה והמוציא מחבירו עליו הראיה מכל הני טעמי נראה שאין חייב במזונותי' ונמצא שנוכל לומר רבינו גרשום לא תקן בזה והבו דלא להוסיף על התקנ' כי אם כלשונו הברור דאין לישא שתי נשים: באלה אחתום דברי להתיר להמארס לגרש ארוסתו בעל כרחה אם יוכל ואם לא יוכל ישא אחרת וארוסתו תשב עד שתלבין ולתקנת ר"ג מ"ה לא יחוש בנדון זה אך המשפחה לא אפסול מן הכהונה לרחקה גם לא אקרבה עד כי יבא אליהו הנביא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין מזרוע: שאלה מן מהרר"י לפרש לו דברי רש"י. במשנה ביבמות בפרק ב"ש תנן קטנה שהשיאה אביה כו' פירש רש"י ואביה מקבל גיטה והלא אנו אומרים בכל מקום שאין זכות לאב בבתו אחר שנשאת וכן תנן בפרק נערה אמרו לו אם משהשיאה אין לאביה רשות בה ואף רש"י עצמו הזכיר דברי משנה זו שם במשנה דפרק ב"ש לענין קדושין ועוד בפרק נערה על המשנה של האב זכאי בבתו וכו' ומקבל גיטה כו' פירש רש"י וז"ל אם נתגרשה מן האירוסין וקודם שבגרה אבל בגרה או ניסת שוב אין לו רשות בה וכן בפרק האיש מקדש שהביא התלמוד המשנה של פרק התקבל. נערה