מהר”ם חלאווה על פסחים קכג

דרביעית לכל חד וחד והוא דשתי רובא דכסא של שיעור ברכה קאמר ולא רובא דכוס זה וקמ"ל דלא בעי' לפני כל חד וחד כוס. ואי בעית אימא דלאו בני חיובא וקמ"ל דלא תימא ד' כוסות תקינו כוליה כסא בעי' קמ"ל דברוב' סגי. הלכך אין דין ד' כוסות אלא כדין מקדש בעלמא דסגי במלא לוגמיו אלא הכא רובא דכסא בעי' ולחומרא אזלינן אי רובא דכסא טפי ממלא לוגמיו בעי' רובא דכסא ואי מלא לוגמיו טפי בעי' מלא לוגמיו דלא גרע ממקדש דעלמא

וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין. פי' מה תועלת ומה הנאה שאין הנאתן אלא במיני פירות. ולא כמו שפי' רבינו שמואל מה חיוב יש לתינוקות ביין דפשי' דאין חיוב לתינוקות וליכא מאן דאמר

דף קט ע"א חוטפין מצה בליל פסחים פי' הר"מ במז"ל גוזלין זה מיד זה לשמחה כדי שישאלו התינוקות ולא ישנו. וה"ג בתוספ' חוטפין מצה לתינוקות. והראב"ד ז"ל פי' ממהרין לעשות סדר הפסח ולאכול מצה כדי שלא ישנו התינוקו' והיינו דא"ר עקיבא הגיע עת לעמוד מבית המדרש

אמר רב חסדא רביעית של תורה אצבעיים על אצבעי' ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע מנ"ל ממקוה דתניא ורחץ את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות שיעורו חכמים מי מקוה מ' סאה ואם תחסר המקוה ותעמידנו אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע תמצא בו רביעית מים לפי חשבון מ' סאה כשיעור כולו. והחשבון הקצר והמכון בזה הוא כן רומו של מקוה שלש אמות שהן י"ח טפחים באמה בת ששה טפחים ובכל טפח יש בו ד' אצבעות ובכל אצבע ה' חומשין נמצא הטפח עשרים חומשין אם תקח אחד מעשרים לשמנה עשר טפחים שהוא שיעור המקוה הם י"ח חומשין בגודל שהרי בכל טפח יש בו עשרים חומש גודל השלך מהם רביעותם נשארו י"ג חומשין וחצי שהם רום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע בכיון וכן תעש' תעשה למים קח לך אחד מעשרים מארבעים סאה והם ב' סאין השלך מהם רביעותם נשארו סאה וחצי שהן ט' קבין דסאה ששה קבין והקב ד' לוגין נמצאו ט' קבין שהן ל"ו לוגין מים בשטח אמה על אמה וברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע צא וחלק שטחו אמה על אמה יש בו ו' רצועות בכל אחת ששה טפחים טפח על טפח שהן בין כולן ל"ו טפחים ומים ל"ו לוגין נמצא לוג לטפח ורביעית הלוג ברביעת הטפח ורביעית הטפח הוא אצבעיים על אצבעיים לפי שד' אצבעות לטפח וד' על ד' הם י"ו אצבעות והרביעי' ד' אצבעות שהם אצבעיים על אצבעי' והכלל הקצר בזה ליטול אחד מעשרים מרועו של מקוה ולהשליך רביעותו וכן למים ומתוך חשבון זה נוכל ללמוד לכלי של שיעור חלה שהוא חמשת רבעים קמח ועוד שצריך כלי שרחבו שלשה טפחים וארכה ב' וחצי ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע. שכבר למדנו דשטח טפח ברום הזה מחזיק לוג וכיון שכן לחמשת לוגין צריך כלי של חמשת טפחים שטח וב' טפחים על ב' טפחים הם ד' טפחים וחצי טפח על פני ב' טפחים הוא טפח הא לך חמשה טפחים. ויש דרכים אחרים לפי' רביעית של תורה זה וכולם עולין לטעם אחד. ולזה שומעין שהוא קצר ומכוון

ע"ב רבינא אמר כל חד וחד מצוה באפי נפשא הוא כתב הרב אלפסי ז"ל וקאמרי רבוותא הואיל וכל חד וחד מצוה באנפי נפשיה צריכי לברוכי בורא פרי הגפן אכל כסא וכסא ומסתייעי להאי סברא מהא דתנן וכו'. שמעי' השתא דכי היכי דלענין ברכת המזון כיון דמשתא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר הוי הפסקה וצריך לחזור ולברך בפה"ג הן הכי נמי הכא דלא אפשר ליה למקרי אגדתא והלילא ומשתא בהדי הדדי וכו' והרב בעל המאור השיב עליו דשאני בהמ"ז דהוי גמר וסלוק וכן כסוי אי לאו משום דאפשר דשחיט בחדא ידא ומכסה בחדא ידא. אבל מדרש אגדה אינו מפסיק דאין כאן סלוק שהרי שולחן ערוך לפניו ודעתו לאכול ולשתות ומאי דאמר נמי דלא אפשר למקרא ולמשתי בהדי הדדי שנראה מדבריו דאין לו לשתות בתוך האגדה אינו כן דהא תנן בין הכוסות הללו אם רצה לשתו' שותה ואין הפרש בין שותה לפני הגדה לשותה בתוך הגדה הילכך הגדה לא הוי הפסק ואינו צריך לברך בפה"ג אלא אכסא קמ' ואכסא דברכתא וכיון שדעתו לגמור את ההלל על כוס רביעי א"צ לברך עליו וכן כתב הר"ר יצחק בן גיאות בשם מר רב יוסף בר רב מארי גאון ז"ל. וסברא מעליא היא והכי איבעי ליה למעבד אלו דברי הרב בעל המאור ז"ל וכן דעת הרשב"א ז"ל. וכבר כתבתי דטעם ברכ'