מגיני שלמה פד

דאפשר שלא להוציא מכלל משמעות דכלי עץ לא מפקינן וכיוצא בזה כתבו התו' לקמ' פ' מפנין ד"ה האי אידגן וא"כ כיון דמטלטלין ע"י שוורים ודומה לשק במקצת מפקינן להו מן המשמעות דכלי עץ:

ונ"ל עוד דדרדור עגלה השנוי שם הוא ג"כ מיטלטל ע"י שוורים כמו עגלה דשמעתין דאל"כ כיון שהיא על העגלה אפשר לטלטלה בידי אדם א"כ מנ"ל לרב' למידק ממתני' דג' עגלות דלמ' גם אלו העגלות מיטלטלים ע"י אדם דאין לתרץ דאין דרך העגלה להוליכה כ"א ע"י שוורים דמ"מ אין כאן דיוק דטלטול ע"י שוורים דקאמר רב' היינו שאין יכולים להיטלטל כ"א ע"י שוורים כדפי' רש"י ז"ל ואם היה אפשר לטלטל עגלה ע"י אדם אלא שדרך לטלטלה ע"י שוורי' אין כאן ראיה אלא ש"מ דעגלה אינה מטלטלת ע"י אדם כלל וכן משמע לשון רש"י ד"ה וא"ר יוחנן וכן מצאתי אח"כ בהדיא בדברי ר"ע מבטנורה ז"ל וא"כ מבואר הוא כמ"ש דשק כיון שאינו אלא גילוי מלתא מרבינן מריבוי' דכל כלי עץ מה דהוי דומה קצת לשק. אבל חנניא דלא הזכיר כלל כ"א למוד דשק כדקאמר נלמדנה משק ס"ד דבעינן דומי' דשק לגמרי קמ"ל דאין חלוק כיון דמתני' דכלים ע"כ חנניא היא כמ"ש לעיל ש"מ דגם חנניא מודה בזה עוד אני אומר כי לא ירדתי לסוף קושי' זו דלא ידעתי מאי קשי' דאין כונת רבא דלרבנן דפליגי אחנניא ס"ל דלא שמיה טלטול אלא דרבא ה"ק דלחנני' דמטמא בספינת הירדן אפי' אם היתה הספינ' גדולה כ"כ שאין מטלטלים אותה כ"א ע"י שוורים טמאה וכ"פ רש"י בהדיא והכוונה כי שאין כל ספינות הירדן שוות אלא מקצתן גדולות ומקצתן קטנות אלא שכולן נטענות ביבשה וכ"כ הראב"ד ז"ל בהשגות פ"ז מהל' כלים והקטנות מטלטלין ע"י אדם והגדולות ע"י שוורי' וקאמר רבא דלא תימ' מאי דקאמרינן לעיל ספינות הירדן טמאות לחנני' לא תימ' קטנה דווקא כדפי' רש"י לעי' אלא אפילו גדולה הניטלית ע"י שוורים טמאה ג"כ ולכן קאמר ולחנני' דלרבנן ספינה לעולם טהורה אפילו קטנה וה"ה דהוי מצי רבא לומר דלרבנן נמי הוי טלטול ביבשה כגון עגלה אלא את' לאשמועינן דלא תטעה לפרש ספינות הירדן בקטנה דאין דרך בספינה גדולה לטענה ביבש' קמ"ל דספינ' הירדן לעולם נטענת ואפ"ה טמאה ועוד דהכ' מפורש בהדיא דהטעם הוא דספינה גדולה טהורה משום דלא מטלטל ובכל מקום ששנינו דכלים הבאים במידה טהורים לא שנו חכמים הטעם בהדיא אע"ג דודאי הטעם משום הכי הוא מ"מ אין הטעם מפורש בהדיא ועוד דגבי ספינה רבות' היא דס"ד כיון שאין דרך ספינה גדולה לטענה ביבשה בשום מקום א"כ בטלה דעתן אצל כל אדם ולאו שמיה טלטול ומ"מ לא נ"ל לרב' לחלק לפי האמת בהכי אלא מ"מ רבות' היא ועוד נ"ל דלרבנן מאן לימ' לן דס"ל כלל להאי דרש' דשק דהכי משמע לעי' פ' במה מדליקין דף ל"ח דקאמר כמאן כי האי תנא כוורת הקש כו' משמע דלאו דברי הכל הוא ותדע דהא התלמוד מדמי דין טלטול שבת לטומאה וגבי שבת ס"ל לרב יוסף דאפי' בת תלת' כורי שרי וגם רבה שרי בת תרי אלא דבשעת מעשה חזר בו וסבר כי האי תנא מכלל דמקמי הכי לא הוי ס"ל ויש לדחות דמעקר' הוי סבר דלא מדמינן שבת לטומא' אלא דבשעת מעשה חזר בו ור"י לא הדר ביה וס"ל דלא דמו מ"מ הראיה ראשונה לא איפרק' מדקאמר כי האי תנא מכלל דאיכ' תנא דפליג ונראה שהוא ר' נחמיה שהביא רבינו שמשון בפי' המשניות דס"ל דקופות הגדולות וסאות הגדולות אפי' מחזיקות כוריים ביבש כו' טמאין משום דמטלטלי' במשתייר מהם וא"כ דלמא גם רבנן ס"ל הכי וכולהי משניות אתי כחנניא:

שם ד"ה ג' תיבות הן ק' לר"י דאמאי מייתי לה כו' נלע"ד דבמאי דכתבנו א"ש כיון דאיכא תנאי דס"ל דלא ילפינן משק כמ"ש א"כ דלמ' תנא דעגלות לא ס"ל כחנני' דיליף משק דס"ל דאפי' הבאה במיד' נמי טמאה ולכך הביא ההי' דג' תיבות דקתני בהדיא הבאה במידה טהורה והוי מצי לאתויי ההיא דג' עריבות דקתני נמי הבאה במדה טהורה והיא בנתי' כמ"ש התו' מ"מ ניחא ליה לאתויי ההיא דתיבות דבכל דוכתי מדמי להו במשניות ובתלמוד דקתני שידה תיבה ומגדל ושידה היא עגלה מוקפת מחיצות עשויה למרכב אנשים ונשי' כמ"ש רש"י פ' כירה דף מ"ד ד"ה מוכני ואפשר שהוא עגלה העשוי בקתידר' דקתני במתני' ועוד דמייתי ההיא דתיבות דדמיא לגמרי לההיא דעגלות דכמו דגבי עגלות קתני ג' מיני עגלות עשוין בג' תמונות ה"נ גבי תיבות משא"כ עריבות כולן מיירי בתמונ' אחת אלא שהחילוק הוא אם היא שלימ' אי סדוק' או גדולה:

ועי"ל דאי לא מייתי ההיא דתיבות אין ראיה מעגלות דדלמ' מיירי שאינה גדול' כוריים דלא נחית תנא להכי אלא למצוא ג' עגלות שיש להם ג' דינין ולא נחית למנות כל העגלות ובודאי איכ' עוד עגלות טהורות כגון עגלה טהורה ואיכ' עוד טמאות כגון עגלה של קטן דטמאה מדרס וכמ"ש מהר"ש ז"ל בפירושו להכי מייתי ההיא דתיבות דקתני הבאה במדה טהורה ואם אית' לתני נמי גבי עגלה האי חלוקה דקתני גבי תיבה כיון דדמיין להדדי כמ"ש ודוק:

שם ד"ה אלא אמר ר"פ ה"ק ושל עץ כו' תימא לר"ת דלמה לו להגיה כו' כבר ישבה רש"י ז"ל אלא שלא נראה לר"ת ז"ל ישובו ובאמת לא ידעתי מה חסר בפירושו דרב פפא בלא קושיתו היה קשה בעיניו לאוקמ' בספינה של חרס כיון דלא שכיח' אלא שלא היה יכול לסתור בזה פירושו דרב זביד דלאו קושי' היא אלא שהפי' לא מסתבר וכיון שמצא סתירה אחרת על פירושו של ר"ז עד שהוצרך מחמת זה לפרש בדרך אחר ניח' ליה לאוקמי בפירוש מרווח ולמה יפרש פירוש דחוק ולעד"נ דאין בזה שום תימה ומצינו דוגמתו בתלמוד וק"ל:

שם ד"ה מפץ במת מנין פ"ה דמיירי במפץ של עץ ואין נראה לר"ת דפשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה כדאמרינן בסוכה דמטה טהורה איברים כו' ולעד"נ דמשמע מדברי ר"ת ז"ל דמטה לאו פשוטי כלי עץ היא מדמקשה מהא דמוקי לה הת' בארוכה ושתי כרעים משמע דמטה שלימה יש לה בית קבול וכן נראה דהא מקבלת כרים וכסתות ועושין לה מחיצות סביב שלא יפנו וא"כ י"ל דרש"י ז"ל מפרש ומטהרת איברים ר"ל אם נטמאה המטה כשהיא שלימה יש לה טהרה אפילו אברים וכן משמע קצת מפירושו שם שפירש בריש' ומטהרת חבילה אם טמאה היא אין טבילה עולה לה אברים אלא מתקנ' ומטבילה עכ"ל א"כ רבנן אה' קיימי וכן פירשה הרמב"ם ז"ל וא"כ שאני הת' כיון דנטמאה כשהיתה שלמה דלאו פשוטי כלי עץ היא כמ"ש ואע"ג דהשתא היא איברים מ"מ כיון דסופה לחזור ולחברה דהא לא מיירי בנגנבה חציה או חלקוה אחי' דההיא כבר פרחה טומאה מינייהו כמו שהאריכו התו' וגם אנחנו כתבנו בפ' במה אשה א"כ הוי כמו שהיא עדיין שלמה ולא פשוטי כ"ע היא ואפשר לומר דזהו מחלוקתו של ר' אליעזר ורבנן דר"א סבר כשהיא נתפרקה איברים הוי דינה כפשוטי כ"ע ואין לה טהרה ולכן אינה מטהרת כ"א חבילה דצריך לתקנה ולהטבילה ורבנן סברי דלא הוי כפשוטי כ"ע כמ"ש ולכן מטהרת איברים ולפי זה הוי משם סייעת' דפשוטי כ"ע לית ליה טהרה במקוה ומדברי התו' בסוכה דף ט"ז ד"ה ומטהרת חבילה משמע קצת דמטה שלמה נמי פשוטי כ"ע היא דלא הוזכרו שם ארוכה ושתי כרעים אבל רש"י נ"ל דס"ל כמ"ש ועוד נראה דס"ל לרש"י דגם ארוכה ושתי כרעים נמי לאו פשוטי נינהו דכיון דחזיא למסמכינהו אגוד' ומשכ' אשלי כדאית' התם ה"ל כמטה שלמה והא שלי הם למטה קצת שמחיצו' המטה עולין למעלה מהם קצת וה"ל כלי קבול ומה שיש לדקדק עוד אכתוב לפנינו בע"ה:

ע"ב ד"ה והא לית ליה טהרה במקוה תימ' דבסוף כיצד