מגיני שלמה קפא

שם ע"ב ד"ה דליתיה קמן דליבדקיה תימ' דמשמע הא אית' קמן כו' ולמד"נ דממקום שבאת כיון דס"ל לתלמוד' לקמן דאי ידעינן ביה דלא גמיר פשיט' דאסור לאכול משחיטתו בלא ראוהו מתחילה ועד סוף א"כ ע"כ מתני' דקתני בריש' כשאין מומחי' דבודקין אותו אי ידע כשרה ואם לאו פסולה ע"כ האי ואם לאו לא מיירי דאי בדקינן ליה ולא ידע שחיטתו פסולה דזהו פשיט' כמו שכתבתי אלא ע"כ האי ואם לאו פירושו שלא בדקוהו כגון שהלך לו ואע"ג דלא ידעינן אי גמר אי לאו אפ"ה פסולה ואפי' את"ל דהאי ואם לאו אין פירושו דרבינ' מפרש דר במתני' הכי בהדי' אלא דמדיוק' אתי מ"מ ע"כ הדיוק' או קאי דאל"כ היכי דייקינן ואם לאו שאינו יודע הלכות שחיטה פסולה א"כ קשי' ריש' אסיפ' דריש' קתני ושחיטתן כשירה בבודקין אותו הא בלא בדיקה אע"ג דלא ידעינן פסולה ואיך נידוק ואם אינו יודע פסולה דמשמע הא לא ידעינן אם אינו יודע כשירה אלא האי ואם לאו פירושו שלא בדקוהו וא"כ כיון דפסולה דריש' מיירי בלא בדקוהו א"כ ע"ב וכולן דסיפ' קאי אמאי דפסול בריש' דאיך יתכן דוכולן יהא קאי אמלת' דלא תני לה במתני' כלל דלישנ' דוכולן משמע כל הני דתנינ' בריש' ולכן אוקמוה דלית' קמן דלבדקיה דוכולן ע"כ אהא קאי וכמ"ש ונ"ל דזהו כוונת המקשן שהקשה אלא אשאין מומחים בבודקין אותו סגי ולכאורה ק' מאי פריך דלמ' באחרים רואין כשרה בלא בדיקה אפי' אית' קמן ולכן נקט אחרים רואים אלא ש"מ דהמקשן הוי ס"ל דוכולן לא קאי אלא אמאי דתנן במתני' ובמתני' לא תנן כ"א שחיטתו כשרה שפירושו בבדיקה אבל האיסור דהיינו ואם לאו כו' זה לא תנן בהדי' אלא דמדיוק' אתי ולכן הקשה כיון דקאי אמאי דמפורש במתני' שהוא הכשרות בבדיקה למה לי רואים בבדיקה לחוד סגי ומשני דקאי אדיוק' וכיון דהוכחנו דהדיוק ע"כ קאי אלית' קמן א"כ מוכרח לתרץ דליתיה קמן כו' ולעולם אפי' ידעינן ביה ודאי דלא גמר כשירה כיון דראוהו אלא דוכולן לא מצי קאי אהא כיון דלא תנן לה במתני':

וכ"ת תיקשי לתנ' גופיה למה תני דאי ליתיה קמן שרי' באחרים רואין הא אפי' אית' קמן ולא ידע שרי הנה מלבד דנוכל לומר דתני לרבות' דריש' דאם אחרים רואים אפי' בליתיה קמן פסולה אמאי דקאי רש"א תני סיפ' כמ"ש דרבות' דסיפ' לאו רבות' היא כלל כדפריך לקמן פשיט' אלא דתני לה אגב חש"ו דבדידהו איכ' רבות' קצת כיון דרוב מעשיהן מקולקלין ס"ד דניחוש דלמ' קלקלו בהרף עין ולאו אדעתיה כדחיישינן גבייהו לכתחילה וכמ"ש לעיל ואגב חש"ו כלול כל פסולי דריש' ולעולם אפילו ידעינן דלא גמיר כלל פשיט' דכשרה באחרים רואין. הנה יש לתרץ עוד דתני לרבות' דאפי' בלא ידעינן דגמיר לא יהבינן לכתחילה לשחוט אפי' באחרים רואין אותו ואצ"ל אי ידעינן דלא גמיר וכן צ"ל ע"כ דהא כתבו התו' לעיל והקשו על רש"י דמסיפ' שמעינן וכולן ששחטו משמע דיעבד וכיון דלרבינ' גם אשאין מומחים קאי הוי נמי דעבד דווקא דדוחק לומר לפי האמת דמשום חש"ו נקט דיעבד דמדכלל להו תנ' בחד בבא משמע דחד דינא אית להו ולעיל כתבתי רק דסד"א דקאי אחד' אבל לפי האמת אין לומר כן ופשיט' דלא הוי שתק תלמוד' לאשמעינן אלא ש"מ דעבד הוא וא"כ נקט לרבות' ואצ"ל לפי' רש"י דפי' דחש"ו משמא יקלקלו נפק' פשיט' דהא דעבד אשאין מומחין קאי. ואין לדקדק לפי' רש"י דשמא יקלקלו פירושו אפילו אחרים רואים א"כ צ"ל דרבינ' לית ליה האי דיוק' דאי אית ליה וס"ל דקמ"לן מתני' דאפילו להאכיל לכלבים אסור כפי' התוס' דאל"כ למאי הלכת' תני שמ' יקלקלו גבי חש"ו הא אפילו גבי גדול שאינו מומחה אסור וע"כ משום אסור' הוא דמשום כוונה לא שייך גבי גדול וי"ל דלא דמי דחש"ו מיירי אפילו במומחים וכמ"ש רש"י בהדי' ד"ה דאפילו דעבד וא"כ דלמ' גדול אינו מומחה גרע טפי דמועד טפי לקלקול כיון שאינו יודע מהו אסור ומהו מותר וס"ל בשיהיה דרסה היתר גמור הוא משא"כ חש"ו דיודעים אפשר דלא חיישינן כולי האי. ועי"ל דנקט לרבות' דודאי אי אית' קמן דאיכ' למיקם עלה דמלת' שיבא ונבדקוהו עוד אפ"ה אין צריך להמתין עליו ושרי לאכול מיד:

שם ד"ה רוב מצויין אצל שחיטה כו' ושוחטין אף לכתחילה אבל אין לפרש דדעבד הוא וכו' הנה רש"י ז"ל פירש בהדי' דאדיעבד קאי דכתב דלא בעי למבדקיה ובדיקה דשמעתין קיימ' אדיעבד וכבר כתב הרא"ש ז"ל לשיטת הגאונים דס"ל דבעי בדיקה לכתחילה ואם לא בדקוהו כשרה שרי ליתן לו לכתחילה על סמך שיבדקנו א"כ נוכל לומר שפיר דאדיעבד קאי ואפ"ה לא מוקמי כרבינ' דאמאי קתני ושחיטתן כשרה דיעבד והא אפי' לכתחילה שרי על סמך הבדיקה שאח"כ ומ"מ דברי רש"י אין לפרש שכתב דלא בעי למבדקיה כלל ע"כ נלע"ד דלא מוקמי כרבינ' משום דאי כרבינ' ע"כ צריך לפרש ושחיטתן כשרה בבדיקה דאי אפי' בלא בדיקה היכי קתני חוץ מחש"ו גבי דעבד דקאי אאינן מומחין הא חש"ו פסולין אפי' אם הם מומחין גמורים כיון דמועדין לקלקל וא"כ למה תני לה גבי אינן מומחין דלמ' נטעה דדוק' באינן מומחין שחיטתן פסולה אבל אם הם מומחים כשירים והל"ל הכל שוחטין חוץ מחש"ו ושחיטתן כשירה כו' ואע"ג דאיכ' למימר דאי תנא הכי ה"א דבדיעבד גם החש"ו כשירה מ"מ ליתני בהדי' חוץ מחש"ו דאפי' דעבד פסולה כי היכי דלא נטעה דקאי אמומחין דוק' אלא ע"כ שחיטתן כשירה היינו בבדיקה וא"כ א"ש כיון דקתני חוץ מחש"ו דאפי' בדקום להם מומחים פסולה אבל לאוקימת' דאביי ורבא ור"א א"ש דלאביי פשיט' דא"ש דקאי אשחיטתן כשירה דוק' שהוא אם ישראל יוצא ונכנס אבל אשוחטין דמיירי בעומד ע"ג לא קאי דגם בחש"ו כשר כדקתני סיפ' וכן לרבא אין להקשות דקאי אסיפ' דבא ומצאו אבל יוצא ונכנס שרי דמסיפ' שמעת לה דקתני אחרים רואין אותו משמע דוק' אחרים רואים אבל יוצא ונכנס פסולה ואחש"ו עכ"פ קאי כמ"ש התוס' לעיל וכן לר"א א"ש דקאי אפילו אם סכינו יפה מ"מ פסולה שמ' ישהה א"כ מה לי בדקוהו תחילה או בסוף הרי סכינו יפה ואפ"ה פסולה וכן לרבה ב"ע כיון דהטעם שמא יקלקלו מה לי חולין או מוקדשין אבל לרבינ' לא א"ש דלדידיה לא מיתוקמ' מתני' כ"א בבדיקה כמ"ש ואינהו ס"ל דלא בעי למיבדקיה הלכך לא אתי מתני' שפיר ואין לתרץ כיון דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן א"כ היכי ס"ד דקאי אאינן מומחין הא אמרינן דהני מומחין הן דזה אינו דפשיט' דגבי חש"ו אין לומר רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דלאו בני דיעה נינהו ודוק' בבן דעת אמרינן אם אית' דלאו מומחה הוא לא הוי מצוי אצל שחיטה אבל לא בחש"ו וא"כ קאמר התנ' חוץ מחש"ו דלא סמכינן ארוב מצוין ואפי' דעבד פסולה ודוק:

דף ה' ע"ב ד"ה ר"ג וב"ד פ"ה ר"ג בנו של ר"י הנשיא ומיהו קשה דא"כ וכו' תחילה אכתוב מה שנלע"ד לרש"י ז"ל לפרש כך כי מלבד קושיית התו' נלע"ד דק' ליה דאי ס"ד דר"ג דיבנה שהיה קודם ר"מ הרבה שהרי היה חבריהם של ר"א ור"י שהם רבותיו של ר"ע שהוא רבו של ר"מ א"כ גזר ר"ג על השחיטה ור"מ אחריו על היין נסך א"כ סתם מתני' דהכל שוחטין דלא כר"מ שהרי ר"מ ור"ג קיימי בחדא שיטת' ור"מ הוסיף על ר"ג א"כ זהו סותר הכלל דכל סתם מתני' ר"ע הוא כדאית' בהנחנקין דף פ"ו וכדאמרינן בכל דוכתי אם לא היכ' דמפרש תלמוד' דהא סתמ' דלא כר"מ כגון ריש פ' המדיר וכיוצ' ע"כ נראה לרש"י דנמנו פי' אחר משנתינו כמ"ש בהדי' ולשון נמנו משמע קצת נמי כן דמשמע דנמנו לבטל מה שהיה שנוי במשנה בפי' מפי קדמונים ולכן הוצרך למנין לבטל היתר הקדמונים ולכן לא קאמר סתמ' ר"ג גזר כדקאמר אצל ר"מ לקמן אלא ש"מ גזר הוא שייך שלא נשנה בפי' להתיר אלא שלא נאסר והוא גזר אבל נמנה הוא על דבר שיצ' מפי ב"ד בפי' להתיר והוא נמנה לבטל דוגמ' לדבר בכל דוכת' דדבר שבמנין צריך מנין אחר ה"נ לאסור מה שהותר בפי' כדאמרינן נמי בגיטין בהניזקין ר' הושיב ב"ד ונמנו שהיה ג"כ לבטל מה שתקנו ב"ד