מגן אברהם תעז

כזית . ומהרי"ל כתב לכתחלה יקח ב' זתים א' זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עמו ולכל הפחות לא ימעט מכזית (ד"מ ב"ח):

בלא ברכה . דאתכא דרחמנא סמכינן ועסי' קע"ט וב"ח כתב בשם רש"ל דלא יאכלנו:

יטול ידיו . דכיון שבירך ב"ה אסח דעתיה כמ"ש רסי' תע"ה:

לא יאכל האפיקומן . דאם יאכל יצטרך ליקח כוס אחר לב"ה והוי כמוסיף על הכוסות והמ"מ ורי"ו ורשב"א והראב"ד כתבו דאוכל כזית ומברך בלא כוס עכ"ל ונ"ל דמי שאינו נזהר בכל השנה ומברך לפעמים בלא כוס אף עתה יאכל אפיקומן ויברך בלא כוס (עסי' קפ"ב) וכיוצא בזה כתב הסמ"ק דמי שאינו נזהר בכל השנה בסעודה שלישית גם כשחל ע"פ בשבת לא יאכל:

ויסמוך על מצה . אף על פי שאכל אחריה דברים אחרים יצא בדיעבד:

שימור למצת מצו' . ולא יאכל מאות' מצה תוך הסעודה:

אחר ההלל . נ"ל דיחזור ויאמר הלל על הכוס ואם לא נזכר עד ששתה כוס השלישי יברך ב"ה בין שלישי לרביעי ויחזור וישתה כוס השלישי: