מגן אבות ד:ג

אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר. זהו לענין הרואה את הנולד והזהירך שאפי' לאדם שאין בידו עתה יכולת לעשות רע אל תבוז לו בלבך מה יעשה לי זה על כן הזהר ממנו שלא תעשה לו בין בזיון בין דברים המקניטין מה שלא היית עושה אלו היה יכולת בידו לעשות רע. כמו שהזכירו בירושלמי דסדר זרעים בשמיני מתרומות כי ישראל בזו עכו"ם אחד שמו דוקלט חזירא והיה רועה ונתגדל עד שנעשה קיסר ורצה לגזור עליהם שמד והלכו לו חכמי ישראל לבטל השמד ואמר להם אתם בזיתם אותי ואקח נקמתי מכם והם אמרו לו אנחנו בזינו דוקלט חזירא ועכשיו נכבד דוקלט קיסר אמר להם אע"פי כן הזהרו מכאן ואילך ומחל להם וכן הוא בבראשית רבה פרשת תולדות יצחק ועל זה אמרו בפרק ערבי פסחים שלשה אין מתקנאים בהם עכו"ם קטן ונחש קטן ותלמיד קטן וזה הוא שאמר בן עזאי אין לך אדם שאין לו שעה ובאותה שעה יזיקך אם הרעותה לו. וכן אמר שלמה בז לרעהו חסר לב בז לרעהו חוטא וכן אל תפליג ותרחיק כל מה שאתה חושש ממנו ותאמר זה לא יהיה לעולם וכמו שאומרים הבריות עשה מה שתרצה ומה שאתה חושש ממנו או יהיה או לא יהיה ומלא רצונך עכשיו על כן הזהיר בן עזאי מזאת המדה כי אין לך דבר אע"פי שהוא רחוק רחוק שאין לו מקום. ואמרו הפילוסופים על זה: כל אפשר הוה. וכן אמר שלמה המלך ע"ה בז לדבר יחבל לו: