מחצית השקל על אורח חיים ט:ב

(ס"ק ב') כלל הטעם כו'. הרב"י הביא בשם מהרי"א שנתן טעם למ"ש סמ"ק שאין לעשות ציצית של פשתן. וז"ל לפ"ז שלא יבא להטיל ציצית של פשתן בטלית של צמר לפי שמשי נראה מין צמר עכ"ל: והבין הרב ב"י שהכוונה שמשי דומה לצמר ואתי לאחלופי. וע"ז הקשה הרב"י וז"ל שהרי טלית של משי לא דמי לשל צמר עכ"ל הרב"י. ולכן כתב מ"א. דהכוונ' הוא להיפוך שיש מין צמר דומ' למשי. ומ"ש שמשי נראה מין צמר. ר"ל שמשי במשי נרא' כמין צמר ידוע הבא מחוף הים , ובספר תוספת שבת בהגהות שכ' בדף ראשון מספרו כ' וז"ל וא"ל לפי זה לא יפטור משי בשל משי דשמא יחשוב על בגד צמר שהיא משי ויעשה ציצית משי. וי"ל כששניהם יחד לפנינו. ודאי יש היכר בין זה לזה. וכה"ג איתא בח"מ ססי' מ"ה עכ"ל והיטב אשר דיבר. וע' בתשו' חו"י סי' כ"ח. וסי' למ"ד הביא ראיות עוד לסברא זו. אף לענ"ד כאן לא סגי בסברא זו דהא עדיין תיקשי א"כ יהיה אסור לתפור בגד משי בחוטי פשתן. פן יטעו בבגדי צמר הבאים מחוף הים שהם משי ויתפרם ג"כ בחוטי פשתן ויהיה שעטנז אע"כ צ"ל דהיא חששא רחוקה דיטעו שהוא משי וצל"ע כעת כי א"א לי לעיין ע"ז כעת: