מחצית השקל על אורח חיים ט:א

(ס"ק א) צמר כו' אילים עבי"ד סי' רצ"ח. ר"ל דמה"ט לא מקרי צמר אלא צמר רחלים דבעינן שלא יהיה לו שם לווי וסתם צמר הוא צמר רחלים משא"כ צמר גמלים או צמר ארנבים יש להם שם לווי וכדאיתא בירושלמי שהביא הרב"י. וא"כ ה"ה צמר אילים יש לו דין צמר רחלים. דגם צמר אילים אין לו שם לווי. וגם צמר אילים מקרי צמר סתם. וכ"ה בירושלמי הנ"ל וגם בי"ד סי' רצ"ח לענין כלאים בעינן ג"כ דוקא צמר שאין לו שם לווי כתב שם דבין צמר רחלים ובין צמר אילים מקרי צמר סתם:

ונ"ל דצמר כו' שטרפן כו' ר"ל בהיותן עדיין צמר קודם שטוה מהן חוטים המועט מתבטל ברוב כ"ה במשנ' שם והכי קיי"ל בי"ד סי' רצ"ט סעיף א'. משא"כ כשכבר טוה מהן חוטין אין מתבטלים וכדאית' שם. וכ"ה לקמן ס"ק ד'. והא דכ' מ"א בטרפן דאזלי' בתר רוב' ואם הוא מחע"מ אזלינן לחומרא. כ"ה שם בי"ד:

רחל כו' רמב"ם וכ"ה בגמ' בכורות דף י"ז. דמקשינן צמר לפשתן מה פשתן דלא נשתנה דכל פשתן גדול מפשתן אחר עד למפרע עד ששת ימי בראשית אף צמר דלא אשתני מששת ימי בראשית:

רחל מרחל. משא"כ רחל מעז דנשתנ' צמרה פסול לציצית. וכיון דלאו מין צמר דקרא הוא יש לו דין שאר מיני' ואינו פוטר אלא במינו. דהיינו בגד הנעשה מצמר רחל בת עז. ודע דמחלוקת הרב"י ורמ"א אי שאר מינים חייבים מן התורה. הוא מחלוקת רב נחמן ורבא. דרב נחמן ס"ל כתנא דבי ר"י דס"ל דכתיב בציצית סתם על כנפי בגדיהם ילפינן מנגעי בגדים דכתיב בבגד צמר או בבגד פשתים. אף כאן דכתיב בגדיהם ר"ל דוקא צמר ופשתים חייבי' מן התורה (וה"ה דכ"מ דכתיב סתם בגדים ר"ל דוקא בגד צמר ופשתים) אבל שאר מינים פטורים מן התורה ומכל מקום מדרבנן חייבים ורבא דייק מדכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתי' יחדיו גדילים תעש' לך ומדסמכינהו קרא. דרשינן תעשה לך מהן היינו מצמר ופשתים משמע דבעינן ציצית דוקא מצמר ופשתים. ותו דרשינן מדכתיב הכנף פתיל דתיבת הכנף מיותר. למדרש שהציצית יהיו דוקא ממין הכנף. דהיינו ממין הבגד ואם כן קשיין קראי אהדדי. ולכן דרשינן צמר ופשתים פוטרים בכל מין בגדים ושאר מיני' אין פיטרים אלא במינן. וא"כ הא דכתיב הכנף לאשמעי' דבעינן מין כנף קאי אשאר מינים: ולפ"ז ע"כ צ"ל דגם שאר מינים חייבים מן התורה דהא מוקמינן קרא דהכנף על שאר מינים: