מחצית השקל על אורח חיים פט:טז

(ס"ק טז) בשעת כו' דפסקו כרשב"א כו' אעתיק דברי הש"ס כדי שיתבארו דברי מ"א בכל ס"ק זה. אית' בברכות דף ל' אבוה דשמואל ולוי כי הוי בעו למיפק לאורח' הוי מקדמי ומצלי מע"ה קודם יציאתם. ובדרך כי הוו מטי זמן ק"ש קרו. ואמרי' כמאן כהאי תנא השכים לצאת לדרך כו' וכשיגיע זמן ק"ש קורא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קור' רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה. במאי קמפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף (פרש"י שיכול לכוין את לבו לפיכך היו מקדימים להתפלל מעומד בביתם שלא יצטרכו להתפלל בדרך במהלך ומר סבר מסמיך גאולה לתפל' עדיף. ואמרי' תו התם מרימר ומ"ז בשבתא דריגל' שהיו דורשים מיד בשחר. ולכן הוי מכנפי עשרה ומצלי. (ר"ל היו קורים ק"ש ומתפללי') והדר נפק' לפרק' לדרוש רב אשי מצלי בהדי צבורא (פרש"י שהגיע זמן ק"ש היה לוחש הרבה יחד למתורגמן ובעוד שמהתורגמן משמיע לרבים הי' קורא שמע וסומך גאול' לתפלה ומתפלל מיושב) וכי הוי אתי לביתו הדר מצלי מעומד (ופרש"י לכוין את לבו) א"ל רבנן ליעבד כמרימר ומ"ז א"ל טריחא לי מלתא וליעבד מר כאבוה דשמואל ולוי. א"ל לא חזינן לרבנן קשישאי מינן דעבדי הכי (ופרש"י וז"ל מתפלל מיושב במקומו ולפי שאין דעתו מיושבת עליו כ"כ צ"ל ולהתפלל בביתו עכ"ל) יש פוסקים כרשב"א אבל אנן קי"ל כהפוסקי' כת"ק וכאבוה דשמואל ולוי. ומשמע מדברי רש"י כו' דגם במיושב יכול לכוין: וכ"מ ברא"ש לחד שינויא כו' דכ' הרא"ש וז"ל ר"ח פסק כאבוה דשמואל ולוי דאפי' ר"א לא פליג כו' וה"ט דמהלך בדרך אינו יכול לכוין הלכך טוב יותר שיקדים ויתפלל מעומד אבל ר"א היה מתפלל מיושב לכך לא היה רוצה להקדים (ולפ"ז צ"ל מה שהתפלל שוב בביתו מעומד בתורת נדבה התפלל. כמ"ש מ"א סי' צ"ד בשם מ"ע):

ועוד דעיקר תפלתו היתה מעומד אלא רצה להתפלל עם הציבור מיושב כו' עכ"ל הרא"ש. הרי דלתי' א' של הרא"ש מבואר להדי' כדברי מ"א דהא מה"ט לא הקדים ר"א להתפלל מעומד דניח' לי' לסמוך גאולה לתפלה אפי' מיושב דגם בישיבה יכול לכוין. אבל מ"ש מ"א דכ"מ מדברי רש"י והבין בס' חמד משה דר"ל דגם מרש"י משמע דבמיושב יכול לכוין. ועדיף מה"ט לסמוך גאולה לתפלה במיושב. ולכן כתב הספר חמד משה דלא מצא כן בפרש"י אדרבה משמע איפכ' ברש"י שהרי כ' על ר"א שהתפלל מיושב. ולפי שאין דעתו מיושב' עליו כ"כ צריך לחזור ולהתפלל בביתו עכ"ל. הרי דלא ס"ל תי' ראשון של הרא"ש דהא כ' דהי' צריך לחזור ולהתפלל מעומד משמע דבתפל' מיושב לא יצא כיון שלא נתכוין כ"כ. וכ' עוד דא"ל דראיית מ"א ממ"ש רש"י על בריית' השכים לצאת בקרון או בספינה וז"ל איכ' בעתות' דמיא עכ"ל. (דבקרון כ' הרב"י בסי' צ"ד הטעם משום דהקרון מתנדנד אינו יכול לכוין. אבל בספינה ס"ל לרש"י דל"ש ה"ט וע"ש) ומדאיצטריך רש"י ליתן טעם משום בעתות' דמיא ת"ל שהוא יושב. אע"כ דגם בישיבה יכול לכוין. וכתב בס' הנ"ל דמזה אין ראיה דכוונת רש"י ליישב למה לא יעמוד בספינה ויתפלל לזה הוצרך לומר משום בעתות' דמיא אי אפשר לו לעמוד עכת"ד. ולענ"ד אין כוונת מ"א להביא ראי' מדברי רש"י דבמיושב יכול לכוין. ולכך מסמך גאל"ת עדיף. דלזה א"צ ראיה דמסבר' אמרינן כן דמיושב יכול לכוון כמו בעמיד' וכן יעיד החוש. אלא לפי שכתב מ"א לפני זה ליישב מנהג העולם וז"ל ועוד דרש"י פי' תפלה מעומד עדיף כדי שיוכל לכוין. והאידנא כו' עכ"ל. משמע דלולי פירש"י היינו מפרשים דעדיפות דעמידה אינו משום כוונה אלא שהוא מורה יותר הכנעה ממהלך דהוי דרך עראי וא"כ לא היה חילוק בין זמנם לזמנינו לכן הבי' דרש"י פי' משום כוונה לכן בזמן הזה דבלאו הכי אין מכוונים מסמך גאולה לתפל' עדיף וא"כ לולי דברי רש"י דהטעם משום כוונה אלא היינו אומרים דהטעם משום הכנעה א"כ גם במיושב אינו נראה דרך הכנעה. וממיל' היה עדיף תפלה מעומד ממסמך גל"ת אפי' מיושב אבל לפמ"ש רש"י דטעם העמידה משום כונה א"כ ממילא ה"ה במיושב אפשר לכוין:

וא"כ ממילא מסמך גל"ת מיושב עדיף מתפלה מעומד. ולפ"ז מ"ש מ"א ומשמע מדברי רש"י דאם יכול להתפלל מיושב כו' ר"ל ממ"ש רש"י הטעם לתפל' מעומד משום כוונה. ומה שסיים מ"א דגם במיושב יוכל לכוין הוא מסבר' דנפשי'. ומ"ש רש"י לר"א שיתפלל מיושב. ולפי שאין דעתו מיושבת עליו כ"כ צריך לחזור ולהתפלל בביתו כבר פי' מ"א עצמו לקמן סי' צ"ד ס"ק י"א וז"ל ובלשון רש"י משמע מפני שלא היה יכול לכוין פעם ראשונה שהיה בשעת דרשה לכן הי' מתפלל שנית עכ"ל:

חשיב כמהלך לענין זה. ר"ל אע"ג דלענין ק"ש חשיב יושב כמ"ש מ"א סי' ס"ג ס"ק ד' בשם הב"ח אבל לענין תפלה חשיב כמהלך כדאי' בבריית' דלעיל:

ופשוט דאם יוכל להכיר כו'. דהיינו הרגיל עמו קצת כדלעיל רסי' נ"ח דאז גם זמן ק"ש:

אי' בגמ' כו' ומיהו נ"ל כו' חזר והתפלל מעומד ולדידן אפי' להתפלל שנית אין לעשות במקום שא"צ ומש"ה אין להתפלל תפלת נדבה בזה"ז דהלואי שיתכוין בג' תפלות הקבועות. וכדאי' ס"ס ק"ו וע' לקמן סי' צ"ד ס"ק י"א במ"א מ"ש בזה: