מחצית השקל על אורח חיים פט:טו

(ס"ק טו) וי"א שא"צ כיון דתפלה דרבנן אפי' התחיל אחר שעלה ע"ה כו' ר"ל כיון די"א אלו ס"ל דאין חילוק בין שחרית לתפלת מנחה ובתפלת מנח' קי"ל סי' רל"ב אפי' התחיל באיסור א"צ לפסוק וא"כ מה לי שהתחיל בחצי שעה הסמוכה לזמן תפלה או כשכבר הגיע זמן תפלה שניהם מקרי התחיל באיסור ואעפ"כ א"צ להפסיק וה"ה הכא כשהתחיל אחר שעלה ע"ה ואע"ג דלקמן סי' רל"ב כ' מ"א דבהתחיל סמוך למנחה קטנה צריך להפסיק וכ"ה בח"מ ס"ס ה'. מ"מ הרא"ש ע"כ מדמה תפלת שחרית כיון דא"ל המשך זמן מרובה לזמן מנחה גדולה דקי"ל דא"צ להפסיק אם התחיל אפי' באיסור דאי ס"ל דדומה לזמן מנחה קטנה א"כ מאי קשי' ליה להרא"ש לדעה קמייתא דס"ל דצריך להפסיק מתפלת המנחה והוצרך לחלק דהכ' חמיר דאסמכוהו אקרא כו' וכמ"ש מ"א ס"ק שלפני זה והן דברי הרא"ש פ"ק דברכות סעיף י' ע"ש:

מיהו משום ק"ש צ"ל. דק"ש דאוריית':

בלא ברכות. כדי שבגמר אכילתו יאמר הברכות ויסמוך גאולה לתפלה:

עסי' ס' ר"ל כשיאמר אח"כ הברכות יקרא פעם שני ק"ש:

צריך להפסיק משום דאין קבע לשתיה כ"ה ואין חשש כ"ה בהפסקה: