מחצית השקל על אורח חיים ח:יז

(ס"ק יז) חשיבה כו'. נ"ל דאם שניהם כו' דאין הטעם דההליכה מקרי הפסק וכדס"ד של הט"ז ולכן הקשה מדברי התוספות ומלקמן סי' ק"ד אם נחש כרוך על עקבו והוא באמצע תפל' ילך וישליכנו מעליו דהליכה ל"ה הפסק וכן רמז עליו מ"א בסס"ק זה במ"ש עסי' ק"ד אלא הטע' דשינוי מקו' הוי הפסק וכדקי"ל פ' ערבי פסחים דף ק"א. ולכך כתב דמחדר לחדר לא הוי הפסק דל"מ שינוי מקום כה"ג וכדלקמן סי' קע"ח:

דאם יצא כו' דהוי מדברים כו' דאע"ג שיש מחלוקת בין הרב"י ורמ"א בסי' קע"ח ודעת הרמ"א שבדברים שצריכים ברכ' שאחרי' במקומו כגון פת לא הוי שינוי מקום הפסק מכל מקום מודה בדברים שא"צ ברכה אחריו במקומו דשינוי מקו' הוי הפסק כ"ש כאן דא"צ ברכ' לאחריו כלל דשינוי מקום הוי הפס':

ודעת מהר"ם הנ"ל שלא לבש טלית קטן קודם שנכנס לבה"כ משום דנסתפק שמא ברכה שיברך על טלית קטן יפטור גם טלית גדול שיתעטף בו בבה"כ אע"ג דהוי שינוי מקום בהליכתו לבה"כ וכן כשחזר לביתו לא לבש הטלית קטן עד שהוצרך להשיח בדברים אחרים כדי שיהיה רשאי לברך על ט"ק אע"ג דהוי שינוי מקום וקי"ל דהוי הפסק:

ואע"ג דכ' בת"ה כו' ר"ל ניהו דניחא הא דלא לבש טלית קטן קודם כניסתו לבה"כ מ"מ ביציאתו דפשט הטלית גדול כמ"ש הר"ח בתשובה ואפ"ה הוצרך להמתין עד שהוצרך להפסי' בדברים אחרים ת"ל דפשט הט"ג והוי שינוי מקום הפסק:

היינו אחר בואו כו' ר"ל וודאי אי היה פושט טלית גדול בבהכ"נ ודאי הוי שינוי מקום הפסק ובזה מודה הר"מ. ולא היה צריך להמתין עד שהוצרך להשיח. אבל באמת היה דרכו לפושטו בביתו אחר יציאתו מבה"כ וא"כ לא שינה כו':

לברכת ק"ש. דאיתא לקמן סי' פ"ה אם היה קורא ק"ש ונכנס למבואות המטונפות צריך להפסיק וכשיצא מן המבואות יגמור ממקום שפסק ואילך וא"צ לחזור לראש אלמא דלא ההליכה ולא שינוי מקום הוי הפסק:

באמצע מצוה א' ל"ש הפסק כמו שמע ט' תקיעות כו' כדלעיל: