מחצית השקל על אורח חיים ח:טז

(ס"ק טז) אם פשט כו' בתשובת מהר"ח ל"מ הכי ז"ל מהר"ח אם שח בין טלית קטן לגדול הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. ומהר"מ שלא הלך בטלית קטן לביהכ"נ (אח"ז חזר בו מהר"מ כמבואר בב"י) אלא כשחזר לביתו מבה"כ לבש הטלית קטן ובירך עליו נראה טעמו שלפעמים לא היה צריך להשיח בין טלית קטן לגדול וגם לא היה רשאי לשיח בלי צורך לחייב א"ע בברכה כיון שהיה יכול לפטור בברכ' א' ואז היה מסתפק אם יברך על הגדול (אם היה מברך תחלה על טלית קטן) הלכך היה ממתין עד אחר התפל' עד שהיה צריך להשיח בלא"ה וכתב עליו הת"ה וז"ל והיה נרא' לומר דדוקא בעודו לבוש בטלית א' אינו חייב לברך על השני אא"כ הסיח דעתו בין זה לזה אבל אם פשט זה ורוצה ללבוש אחר מתחייב אפילו לא הסיח דעתו אמנם לשון הר"ח דלעיל לא משמע הכי דכ' שהיה ממתין עד אחר התפלה עד שהי' צריך להסיח משמע שאם לא היה מסיח אע"ג דמסתמא כבר פשט טלית גדול ביציאתו מבה"כ ואפ"ה אי לא הסיח לא הוי אמרינן כיון דפשט טלית א' אזדא לה ברכה דידה ולא מפטר בה טלית קטן אלמא בהיסח דעת תליא מלתא עכ"ל ול"ד למ"ש סעיף י"ד דאם פשט טליתו אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד אפ"ה לדעת המחבר שם צריך לברך אע"ג שלובש טלית הראשון כ"ש כאן שלובש עתה טלית אחר אחר שפשט הראשון כצ"ל ואף על גב שרמ"א חולק בסעיף י"ד וס"ל שם דא"צ לברך מכל מקום הכא שלובש טלית אחר מודה דיברך וכ"כ בס' ע"ת ועז"כ מ"א דלא דמי דהתם לא היה דעתו כו':

וגם הת"ה לא כ' מעיקרא ר"ל גם לפי הס"ד של ת"ה מ"מ לדידן ל"ל הכי:

דאפילו כו' והלך לבה"כ כו' א"צ לברך דס"ל דשינוי מקום והליכה לא מקרי הפסק וכמ"ש מ"א ס"ק י"ז:

שהפסיק בתפלה לאו דוקא אלא ר"ל ההליכה ושינוי מקום ר"ל אף על גב דפשט לחודא לא הוי הפסק וכן ההליכה ושינוי מקו' לבד ג"כ לא הוי הפסק מ"מ בצירוף שניהם יחד הוי הפסק:

אבל לפמ"ש הרב"י בסעיף י"ג כצ"ל. דצריך שלא יפסיק כלל. ר"ל דהליכה ושינוי מקום הוי הפסק א"כ אין חילו' בין פשט כו' דממ"נ אי שינה מקומו אפילו לא פשט הוי הפסק ואי לא שינה מקומו הלא מודה הת"ה דפשט לחודא ל"ה הפסק:

וכ"כ באגודה פ' התכלת:

ועל טלית של משי כו' הן דברי אגודה ומדבריו אלו הוכיח מ"א דפשיטא לא הוי הפסק דהא פושט של צמר קודם שלובש של משי ואפ"ה נפטר בברכת טלית של צמר ודין טלית של משי מבואר ריש סי' טי"ת:

גבי ב' זוגות תפילין בסי' ל"ד וכ"ה לקמן בש"ע סי' ל"ד סעי' ב' דמי שרוצ' להניח תפילין של רש"י ור"ת וא"א להניחן כא' יניח של ר"ת או רש"י ויברך עליו ויסלקם מיד ויניח האחרים ויפטרו בברכה ראשונ' הרי דאפילו אחר סילוק הראשונים מכל מקום א"צ לברך על האחרים: