מחצית השקל על אורח חיים ח:יג

(ס"ק יג) ויזכור כו' ונ"ל דצריך כו' מ"ש בגמ' במנחות דף מ"א ע"ב. ופירש"י וז"ל תלוי ויוצא מן הכנף משהו עכ"ל וא"כ קאי לשיעור אורך החוטין אבל מ"א מפ' דקאי שלא יתחבם תוך הכנפות אלא ישארו בחוץ. אך מלשון התוס' ברכות דף י"ח ד"ה למחר כו' שכתב ע"ש ריצב"א דבמנחות אמרינן האי שעתא כשלובשים את המת תכריכין ודאי רמינן להו צילית בטליתן דאל"כ הוי לועג לרש ובמס' שמחות מצינו שאבא שאול צוה לבניו שיסורו הציצית מטליתו לאחר מותו ולאפוקיה נפשי' מפלוגתא היה רגיל הריצב"א שלא להתירן אלא לקשרן ולהדקן תוך הכנף דאם הם חייבים בציצית יש להם ואם לאו היו מכוסים עכ"ל הרי דאפילו תימא דחייבים סגי במה שיש להן אפי' תחובים תוך הכנף:

ל"ש גבייהו וראיתם כו' דהטעם שלא יתחבם תוך הכנף כדי לקיים וראיתם וזכרתם:

לכן נ"ל כו' ד"א עיין מ"ש סעיף ג' דמבואר דהעיקר תלוי בשעת לבישה ואחר זה כדי הילוך ד' אמות: